נועם ירושלמי על סוטה ה:ב:ד

שם (ה"ב) אמר ר' יוחנן השלישי בא מחמת השרץ מותר לעשותו תרומה בעא קומוי אפי' כר"ע ר' יוסי בשם ר' הילא ואפי' כר' עקיבא ולמה טבול יום פוסל והשני' פוסל מה טבול יום אינו פוסל את החולין מלעשותו תרומה אף השני אינו פוסל את החולין מלעשותו תרומה והא דאמר ר' יוסי בשם ר' הילא ואפי' כר' עקיבא הוא משום שסובר דר' עקיבא לא אמר רק בתרומה אבל לא בחולין ר"י בשם ר' יוחנן שלישי בא מחמת שרץ אסור לעשותו תרומה ומותר לעשותו קודש ר' זעירא בעי קומי ר' יוסי מטמא בקודש ואת אמר אכן א"ל משום מעלה:

[הנה הק"ע והפ"מ כתבו דהכי גרסינן ר' יוסי בשם ר' יוחנן שלישי בא מחמת השרץ מותר לעשותו תרומה ואסיר לעשותו קודש וע"ז קאמר ר' יוסי בשם ר' הילא מטמא בקודש ואת אומר אכן ופי' הפ"מ כלומר דאנן קייל"ן דהשלישי אפי' מטמא לקודש לפוסלו לרביעי ואת אומר אכן בתמיה דלעשותו קודש אסו' דמשמ' הוא עצמו אסו' לעשותו קודש אבל אינו מטמ' בקודש אמר ליה משום מעלה דזה דמטמא בקודש לעשותו רביעי אינו אלא משום מעלה בעלמא כדאמרינן בחגיגה (רפ"ג) דרביעי בקודש מעלה דרבנן בעלמא דהוי מהני חמש בתרייתא דתני שם במתניתין דלית להו דררא דטומאה דאורי']:

נראה דהגירסא הוא כמו דאיתא בירושלמי ר"י בשם ר' יוחנן שלישי בא מחמת שרץ אסור לעשותו תרומה ומותר לעשותו קודש והענין הוא דאסור לעשותו תרומה דאע"ג דבקודש מותר לעשותו שלישי כמו שאבאר אעפ"כ אסור לעשותו תרומה והטעם הוא שאם הפריש ממנו אח"כ תרומה א"כ ה"ל תחילה חולין הטבולין לתרומה ואמרי' בפ"ק דנדה (ד' ז') דחולין הטבולין לחולין כחלה דמי וכתבו התוס' שם בד"ה והאי ט"י כו' דשלישי נוהג בחולין שנעשו על טהרת תרומה ובסוטה (ד' ל') מוכח דשני עושה שלישי בחולין הטבולין לחלה למ"ד כחלה דמי וחולין הטבולין לחלה או לתרומה מיירי בחולין שנעשית על טהרת תרומה וכמו דאמרינן התם לא פתיכא בהו תרומה הכא פתיכא בהו תרומה וע"כ אומר ר' יוחנן דשלישי הבא מחמת שרץ אסור לעשותו תרומה דהא כבר פסולין משום חולין הטבולין לחלה וא"כ איך יעשנו תרומה והא דאמרינן בירו' פ"ג דחלה טבל מנינו כחולין דתנינן תמן אוכל מעשר שהוכשר במשקה ונגע בו טבול יום או ידים מסואבות מפרישין ממנו תרומות מעשר בטהרה מפני שהוא שלישי הדא אמרה שהטבל מנינו כחולין (פי' דחולין הטבולין בחלה לאו כחלה דמי ומנינו כחולין דהיינו שאין שלישי פסול בו). אך כבר ביארתי בס' נועם ירושלמי בזרעים ובמועד שאין מזה ראיה דזהו דוקא בידים מסואבות או בטבול יום דקילי וכמו שחילקו התוס' בנדה (שם) דבטבול יום איננו פוסל בחולין הטבולין לחלה וכמו שאמר הכא בירושלמי תחילה מתניתא פליגא על רב אוכל מעשר שהוכשר במשקה ונגע בו טבול יום או ידים מסואבות מפרישין ממנו תרומות מעשר בטהרה מפני שהוא שלישי והשלישי טהור בחולין פתר להקל בידים שהן מדבריהן והא תנינן טבול יום תיפתר בטבול יום בית הפרס א"ר זירא ואפי' תימר בטבול יום דבר תורה שני' היא דכתיב טהור טמא טהור לחולין מבעוד יום ולתרומה משתחשך וע"כ שלישי הבא מחמת שרץ אסור לעשותו תרומה אבל קודש מותר לעשותו שאעפ"י שהוא שלישי בא מחמת שרץ אך כיון דתחילה היה חולין ולא היה קודש ע"כ מותר אפי' נעשה קודש אח"כ דסו' דהא דג' עושה ד' בקודש הוא רק משום מעלה וכיון דהוא משום מעלה ע"כ לא הוי רק אם מתחילה היו קודש אבל אם לא נעשה קודש אח"כ (וכמו דאמרינן בפסחים (ד' ל"ד) דרשב"ל משמיה דר' הושעיה מי החג שנטמא השיקן ואח"כ הקדישן טהורין הקדישן ואח"כ השיקן טמאים מכדי זריעה נינהו מה לי השיקן ואח"כ הקדישן מה לי הקדישן ואח"כ השיקן אלמא אין זריעה להקדש ופירש"י דמעלה עשו בקדשים וע"כ אם השיקן בעודן חולין יכול לעשותו הקדש אח"כ אבל אם הקדישן לא יוכל להשיקן מחמת מעלה ואמרינן התם (ד' ל"ד) אמר רב שימי בר אשי אף אנן נמי תנינא טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה בתרומה אין בקדשים לא אמאי לא טהור הוא אלא מעלה ה"נ מעלה ואמרינן בירושלמי (ספ"ח דתרומות) מים שנטמאו משיקן ועושה אותן מי חג ואם היו מי חג מעיקרן כבר נדחו]:

וע"כ אמרינן בירושלמי ר' יוסי בשם ר' יוחנן שלישי בא מחמת שרץ אסור לעשותו תרומה וכמו שביארתי דהטעם משום דהוי חולין הטבולין לתרומה ומותר לעשותו קודש והטעם דשלישי בקודש ג"כ משום מעלה וכמו שאבאר וע"כ אף דנעשה שלישי בהיותו חולין אעפ"כ מותר לעשותו קודש וע"ז אומר ר' זעירא בעי קומי ר' יוסי מטמא בקודש ואת אמר אכין (פי' כיון שמטמא בקודש א"כ הוא עושה רביעי א"כ מסתמא הוי שלישי בקודש מדאורייתא ורביעי הוא משום מעלה) אמר לי' משום מעלה (פי' דשלישי הוי נמי משום מעלה ומטמא עוד לעשות רביעי משום מעלה) וע"ז אומר אמר רב שמואל בר יצחק ועיקר טומאתו בקודש משום מעלה (פי' דהא קשי' דשלישי הוי ודאי בקודש מדאוריית') וכמו דאמרינן בפסחים (ד' י"ח) שלישי מן התורה דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל ופי' רש"י דהא שני נקרא טמא כל אשר בתוכו יטמא וא"כ הוי שלישי בקודש מן התורה:

וע"ז אומר עיקר טומאתו משום מעלה (פי' דבאמת הוי דאוריי' אך הא דהתורה טימאתו הוא משום מעלה וכמו שכתבו התוס' בפסחים (ד' נ"ט) בד"ה לא כו' והא דאמר בחגיגה (ד' כ"א) אחרונות לית להו דררא דטומאה דאורייתא ר"ח לא גרס דאורייתא ואפילו גרס דאורייתא הכי פירושו לית להו דררא דטומאה דאורייתא שלא היה לכתוב לטמא שהם רחוקין מן הטומאה דמן הדין היה להם להיות טהורי') וע"ז אומר בירושלמי דעיקר טומאתו בקודש משום מעלה (פי' אע"ג דשלישי הוי מן התורה כמו דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל ושני הוי טמא אעפ"כ עיקר טומאתו הוא משום מעלה) וע"כ אמר ר' יוסי בשם ר' יוחנן שלישי הבא מחמת שרץ מותר לעשותו קודש אמר ר' יודן ואפילו כרבנן דאינון אמרין אין השלישי בחולין ולמה הוא אמר מטמא בקודשמשום מעלה ונרא' לי שהוא (ט"ס וצ"ל) אתי כרבנן דאינון אמרין אין שלישי בחולין ולמה הוא אומר מטמא בקודש משום מעלה דלר"ע שסובר דמטמא בחולין א"כ שלישי בחולין נמי טמא אמר ר' יוסי ולית אנן צריכין שמעין מן בר נש רב ופי' דזהו אין צריכין לשמוע מאדם גדול להקל בקודש שמותר לעשותו קודש אע"ג דהשלישי בקודש הוי מן התורה אך כיון דהתורה קאמרה נמי משום מעלה ע"כ שלישי שבחולין מותר לעשותו קודש וכמו שאמר ולמה טבול יום פוסל והשני פוסל מה טבול יום אינו פוסל את החולין מלעשותו תרומה אף השני אינו פוסל את החולין מלעשותן תרומה (פי' כמו תרומה דטבול יום מותר ליגע בחולין ואח"כ מותר לעשותו תרומה ואע"ג דטבול יום הוי דאורייתא הכי נמי בשלישי דהא לא דמי דהא טבול יום אינו פוסל את החולין מלעשותו תרומה אפי' בחולין הטבולין לתרומה) וכמו שביארתי במה שכתבו התוס' בפ"ק דנדה (ד' ז') דבטבול יום הקילו משא"כ בשלישי דחולין הטבולין לחלה אסור לעשותו תרומה אבל בקודש מותר וע"ז אמר דצריכין אנו לשמוע מבר נש והוא דשלישי טמא בתרומה והרביעי בקודש א"כ איפשר לומר דשלישי בתרומה משום מעלה והרביעי בקודש משום מעלה אבל שיהיה שלישי בקודש נמי טמא מן התורה משום מעלה זה אין צריכין לשמוע מבר נש רב: