נועם ירושלמי על סוטה ה:ב:ה

תמן אמרין ממה שקילס ר' יהושע את ר' עקיבא הדא אמרה הלכ' כיוצ' בו רבנן דקסרין אמרין למדרשו קילסו אבל למעש' אין הלכה כיוצא בו דמר ר' אחא ר' מיישא בשם ר' אליעזר אין לוקין על השלישי שבמעשר ואפילו כר' עקיבא אין לוקין למה טבול יום פוסל והשני פוסל מה טבול יום אין לו מגם אצל החולין אף השני אין לו מגע אצל החולין (פי' וא"כ מוכח מזה דאין הלכה כר"ע דשלישי טמא בחולין דהא אומר דאין לוקין על השלישי שבמעשר) אך הא דאמר ואפי' כר"ע אין לוקין הוא דחוק דהא מביא ראיה מזה דאין הלכה כר"ע וע"כ פירש הפ"מ דזהו דחוי הוא דאפי' כר"ע אין לוקין ופירש שם דלענין מלקות ר"ע נמי מודה):

ולי נראה לגרוס ואפי' כר"ש אין לוקין (ובמקום ר"ע צ"ל ר"ש) פי' דאפי' לר"ש שסובר דלוקין על מ"ש בטומא' עצמן וכמו דאמרי' ביבמות (ד ע"ג) דתני ר"ש אומר לא ביערתי ממנו בטמא בין שאני טמא והוא טהור בין שאני טהור והוא טמא והיכן מוזהר על אכילת כו' וע"ז אומר אין לוקין על השלישי שבמעשר ואפי' כר"ש אין לוקין פי' שסובר דמעשר חמור מתרומה שעל תרומה טמאה אינו אלא בעשה כמו דאמרינן ביבמות (שם) אבל על מעשר לוקין דאמר ר"ש לא ביערתי ממנו בטמא בין שאני טמא והוא טהור בין שאני טהור והוא טמא וע"כ אומר למה טבול יום פוסל והשני פוסל מה טבול יום אין לו מגע אצל החולין אף השני אין לו מגע אצל החולין (פי' ואם טבול יום יגע בחולין מותר לעשותן מעשר אלמא דאין לוקין על השלישי שבמעשר):

וע"ז אומר אמר ר' אליעזר כמנין החולין כך מנין המעשר (פי' שאין השלישי טמא במעשר כמו שאינו טמא בחולין) ואתי כיי דמר ר' יונה ר' אימי ר' שמעון בן לקיש בכל חולין אנן קיימין ואהן פירקא מעשר אינון (והנה הפ"מ כתב הא דריש לקיש כו' וחפשתי בכל התלמוד הזה ולא מצאתי כו' ונדחק שם גם גריס אכל חולין אנן קיימין וכן הק"ע נדחק בפירושו מאוד) ולי נראה דקאמר ר"א כמנין החולין כך מנין המעש' (פי' דאין שלישי במעשר וע"ז אמ' ואתי כיי דמר ר' יונה ר' אימי בשם רשב"ל בכל חולין אנן קיימין ואהן פירקא מעשר אינון (והוא משום דיש להביא ראי' ממתניתין דחולין (ד' ל"ג) השוחט בהמ' חיה ועוף ולא יצא מהם דם כשירים ונאכלים בידים מסואבות כו' ופריך טעמא דלא יצא מהם דם הא יצא מהם דם אינם נאכלי' בידי' מסואבות אמאי ידי' שניות הן ואין שני עושה שלישי בחולין וממאי דבחולין עסקינן דקתני חיה וחלו חיה בקדשי' מי איכא כו' אמר ר"נ אמר רבה בר אבהו הכא בחולין שלקחו בכסף מעשר עסקינן ודלא כר' מאיר וא"כ מוכח מזה דשני עושה שלישי במעשר) אך אמרינן שם אמר ר' אלעזר אמר ר' אושעי' הכא בחולין שנעשו על טהרת הקודש עסקינן ודלא כר' יהושע כו' וכן בירושלמי (פ"ג דחגיגה ה"ב) עד כדון שקידשו מקדש המקודשין ואפי' בחולין שנעשו על טהרת הקודש ושמעינן מן הדא דתנינן תמן השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהם דם כשירים ונאכלים בידים מסואבות ר' אלעזר בשם ר' הושעי' מתני' ן שנעשו על טהרת הקודש כר' יהושע וע"כ א"ר אליעזר כמנין החולין כך מנין המעשר (פי' דאין שני עושה שלישי במעשר) וע"ז אומר ואתי כיי דמר ר' יונה ר' אימי בשם רשב"ל בכל חולין אנן קיימין ואהן פירקא מעשר אינון (פי' דאמר רשב"ל לדחויי התירוץ שתירץ ר"נ משמי' דרבה בר אבהו הכא בחולין שלקחן בכסף מעשר עסקינן וא"כ הי' מוכח דשני עושה שלישי במעשר) וע"ז אומר בכל חולין אנן קיימין (פי' דכל המסכתא חולין מיירי בחולין) ואהן פירקא (פי' פירקא דהשוחט מעשר אינון) (פי' בתמי') אלא ודאי דהאי פירקא נמי מיירי בחולין והיינו שנעשו על טהרת הקודש ומתניתין מיירי בחולין שנעשו על טהרת הקודש (וכמו רבה בר עולא שסובר דחולין שנעשו על טהרת הקודש כקודש דמי ע"כ מפרש ברי' חולין (ד' ב') למתני' דהכל שוחטין בחולין שנעשו על טהרת הקודש) אבל מעשר מנינו כחולין ומביא ראי מזה להא דאמ' ר' אליעזר שהמעשר מנינו כחולין [ומה שהקשה הק"ע ותימא מאי קמל"ן ר"א הא מתניתין היא דט"י מותר במעש' כו' הוא תמו' דהא אמרי' בחולין (שם) אר"נ כו' בחולין שלקחן בכסף מעשר כו'] וע"ז אמ' ר' יוסי (אהא דאמ' ר"א דאין לוקין על השלישי שבמעשר) וא"כ משמע דעל ראשון לוקין אפי' בטומאת עצמו והוא מדכתי' לא בערתי ממנו כו' בין שאני טהור והוא טמא) אפי' ראשון שבו אינו מחוור לא אוכל אין כתיב כאן אלא לא אכלתי וא"כ אין לוקין על לאו זה ואפשר דקאמר דאין הלכה כר"ש ללקות על מעשר בטומאת עצמן או דר"ש לא קאמ' לענין מלקו' כיון דלא נאמר בפירוש בקרא לענין טומא' [וכן פסק הרמב"ם שאין לוקה על לאו דסוטה כיון דלא נאמרה בפירוש והכי מוכח בירושלמי לקמן בסוטה (פ"ו ה"ב) פלנת כהנת וזינת ובא עליה בעשה ובעלה כהן והתרו בו שנים לוקה ועיקר עידותו לא בעד א' הוא ולא קאמר בישראל אם בא עליה בעלה דהא אמרינן ביבמות (די"א) ומה אני מקיים אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה אלא ודאי שאינו לוקה משום דפשטי' דקרא מיירי במחזיר גרושתו עיין שם ביבמו' וברמב"ם וכן הכא נמי לענין טומאת עצמם ועיין בכריתות (ד' ה') ודו"ק:

וע"ז אומר א"ר אבא בר מרי מניין דכתיב ככל מצותך אשר צויתני כמו שאינו מחוור והוא (ט"ס וצ"ל) כמו שהוא מחוור (וכן הגיה הק"ע ולא כהפ"מ) (פי' דכתי' ככל מצותך אשר צויתני א"כ מסתמא קאי אהא דכתיב לא תוכל לאכול בשעריך) וע"ז אומר ככל מצותך אשר צויתני וע"כ לוקין אם אכלן בטומאת עצמן רק שאין לוקין על שלישי שבמעשר וכמו שביארתי ודו"ק: