נועם ירושלמי על שבועות ז:ח:ב

שם (ה"ח) מתניתין ואלו נשבעין שלא בטענה השותפין והאריסין והאפוטרופין כו' חלקו השותפין והאריסין אינו יכול להשביע' נתגלגלה לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל ובגמ' א"ר יוסי הדא אמרה בנושא ונותן שלא בחשבון אבל בחשבון לא בדא ואהן בן בית עוד הוא בנושא ונותן שלא בחשבון:

עוד שם ר' זעירא כהדא דר' יוסי חד בר נש אזיל למידן קומי ר' זעירא וחייבי' שבועה על תרין דינרין א"ל לאו תרין דינרין אני חייב לך הא טריפין לך א"ל ומילת פלן ופלן אמר ר' זירא או הב ליה כל מה דתבע לך או אשתבע כל מה דמגלגלין עלך:

ועיין באו"ת מה שפירש ר' זעירא כהדא דר' יוסי הוא על מה דאחר תחילהואהן בן בית עוד הוא כנושא ונותן שלא בחשבון וע"ז אמר ר' זעירא כהדא דר' יוסי עי"ש. והפ"מ פירש דקאי על הא דאיתא (ר"פ המפקיד) אמר נשבע אני וראה אותן שמגלגלין עליו שבועות אחרות וחזר ואמר משלם אני חוששין אמר ר' יוסי לא חייבה התורה שבועה להחמיר עליו אלא להקל עליו שאם רצה לשלם ישלם ואם רצה לישבע ישבע וע"ז אומר ר' זעירא כהדא דר' יוסי (פי' כפלוגתא דר' יוסי) ולי נראה שצ"ל כרבנן דר' יוסי וא"כ יהי' מוכח שהפי' הוא כפי' הרי"ף דפליגי בזה אם אח"כ רוצה לשלם שלא יגלגל עליו שבועות אחרות ולא כפי' הרא"ש בסוף שבועות שמפרש בסיף שבועות דלא פליגי לענין אם יכול לחזור ולשלם אלא אם מקני לי' כפילא עיי"ש]:

עוד שם עד כמה מגלגלין עליו אמר ר' יוחנן עד כדי שיאמר לו עבדי אתה הגע עצמך שהיה כהן ועבד עברי וכי יש עבד עברי בזמן הזה והנה הפ"מ פירש הגע עצמך שהיה כהן ועבד עברי בתמי' ואם הי' כהן איך יכול לגלגל עליו טענה זו והא אין כהן נמכר בעבד עברי לפי שאינו יכול להיות נרצע שנעשה בעל מום שגה בזה דהא אמרינן (בפ"ק דקידושין) אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום וא"כ כהן אינו נרצע אבל הוי עבד עברי דהא אמרינן שם עבד עברי כהן מהו שימסור לו רבו שפחה כנענית וע"כ נראה לי שהפי' הוא כך הגע עצמך שהי' כהן (פי' וא"כ איך יכול לגלגל עליו שאינו עבד כנעני שתחילה הי' סבור שהפי' הוא שלא נמכר לו בעבד כנעני) וע"ז משני בעבד עברי (פי' שיכול לגלגל עליו שלא יהא נמכר בעבד עברי) וכן הוא בקידושין (דף כ"ח) בש"ס דילן: