נועם ירושלמי על שבועות ד:ו:ב

(ה"ו) מתניתין משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני כו' שאנס איש פלוני ופיתה את בתי ושחבל בי בני והדליק גדישי בשבת הרי אלו פטורין ובגמ' נפש כי תחטא נפש כי תחטא לגזירה שוה מה נפש כי תחטא שנאמר להלן תביעת ממון ויש לו אף נפש כי תחטא שנאמר כאן תביעת ממון ויש לו לית הדא פליגא על ר"ל דאמר אין ממון אצל מלקות [פי' שמקשה דמזה קשה לר"ל דאמר אין ממון אצל מכות דבשלמא לר' יוחנן איפשר לומר דמיירי בשגגה וחייבי מלקיות שוגגין חייבין וחייבי מיתות שוגגין פטורין וכמו דאמרינן בכתובות (דף ל"ה) אבל לר"ל דאמר אף חייבי מלקות שוגגין פטורין א"כ מה החילוק בין רישא לסיפא וע"ז אומר פתר לה כר"מ דאמר לוקה ומשלם (פי' אבל מת ומשלם לא):