נועם ירושלמי על שבועות ד:ב:ד

שם (ה"ב) ר' יודן קפודקי' בעי השביע עליו חמשה פעמים מפי עצמו בב"ד שמא אינו חייב על כל אחת ואחת א"ר יוסי ולא מתני' היא אמר ר"ש מה טעם מפני שאינם יכולים לחזור ולהודות וכאן הואיל ויכולין לחזור ולהודות חייבין בכל אחת ואחת.

והנה הפ"מ נדחק בזה מאוד ולי נראה שיש ט"ס בירושלמי והוא דאיתא לקמן בירושלמי (פ"ה ה"ב) ר' יודן קפודקי' בעי השביע עליו חמשה פעמים מפי אחרים חוץ לב"ד כלום הוא חייב על כולן אלא אחת אמר ר' יוסי ולא מתניתא היא אמר ר' שמעון ומה טעם מפני שיכולין לחזור ולהודות וכאן הואיל ואין יכולים לחזור ולהודות אין חייבין אלא אחת והנה יש ט"ס בכאן וגם לקמן ונתחלפו התיבות שמהתם לכאן ומכאן להתם ובכאן צ"ל ר' יודן קפודקי' בעי השביע עליו חמשה פעמי' מפי עצמו חוץ לב"ד שמא אינו חייב על כל א' וא' (פי' כיון דמושבע מפי עצמו ילפינן משבועת הפיקדון וא"כ כמו שבפקדון חיי' על כל א' וא' ה"נ בשבועת העדות כיון דילפינן משבועת הפיקדון וע"כ לר"מ כיון דיליף מינה ומינה היינו לענין שיהא חייב חוץ לב"ד נמי כמו בשבועת הפיקדון א"כ יהי' הדין כמו בשבועת הפיקדון שיהא חייב על כל אחת ואחת) וע"ז א"ר יוסי ולא מתניתא היא א"ר שמעון ומה טעם מפני שיכולין לחזור ולהודות וכאן הואיל ואין יכולין לחזור ולהודות אין חייבין אלא אחת והוא כמו שהקשו האחרונים דאמאי תנן בשבועת העדות דאם כפרו חוץ לב"ד חייבין על כל אחת ואחת והא עדי' פסולים הם שנשבעו לשקר ותירצו דכיון דהשביעוהו אחרים וחוץ לב"ד אינם מחוייבים להעיד א"כ לא חל עליהם השבועה וע"כ יכולין לחזיר ולהודות וא"כ זהו דווקא בנשבעו מפי אחרים חוץ לב"ד אבל אם נשבעו מפי עצמן חוץ לב"ד א"כ כיון שכפרו א"כ נשבעו לשקר. וא"כ עדים פסולים הן ואינם יכולים לחזור ולהודות וע"כ אף דילפינן משבועת הפקדון ואפי' חוץ לב"ד נמי אעפ"כ אינם חייבין אלא אחת דהא אינם יכולים לחזור ולהודות:

וע"ז אמר ר' יוסי ולאו מתניתא היא אמר ר"ש מה טעם מפני שאין יכולים לחזור ולהודות וכאן הואיל ויכולין לחזו' ולהודו' (והוא ט"ס וצ"ל הא דלקמן וכצ"ל) וכאן הואיל ואין יכולין לחזור ולהודות אין חייבין אלא אחת וכן איתא לקמן (פ"ה ה"ב) א"ר יוסי ולאו מתניתא היא אמר ר"ש מה טעם מפני שיכולים לחזור ולהודות וכאן הואיל ואין יכולים לחזור ולהודות אין חייבין אלא אחת (ושם נדפס בטעות ובכאן צריך לגרוס כמו דאיתא לקמן):

והא דלקמן צ"ל הגירסא ר' יודן קפודקי' בעי השביע עליו חמשה פעמים מפי אחרי' חוץ לב"ד והוא ט"ס וצ"ל בב"ד (פי' לר"מ דיליף מינה ומינה וא"כ יליף בשבועת הפיקדון מפי אחרים משבועת העדות ושבועת העדות צריך להיות בב"ד) כלום הוא חייב על כולן אלא אחת (פי' דגמר משבועת העדות ובשבועת העדות אינו חייב אלא אחת) וע"ז א"ר יוסי ולאו מתניתא היא א"ר שמעון ומה טעם מפני שיכולין לחזור ולהודות וכאן הואיל ואין יכולים לחזור ולהודות אין חייבין אלא אחת (והוא ט"ס וצ"ל שם כמו שהוא בכאן) הואיל ויכולין לחזור ולהודות חייבין בכל אחת ואחת (פי' דאפי' אם נשבע בב"ד מפי אחרים אעפ"כ הא יכול לחזור ולהודות שבשקר נשבע לו וא"כ אפי' מושבע מפי אחרים ובב"ד אעפ"כ חייבין בכל אחת ואחת דזיל בתר טעמא דר"ש וע"כ אף דילפינן משבועת העדות אעפ"כ להא לא ילפינן בגזירה שוה:

[וכמו דאיתא בירושלמי ר' ירמי' בעי קרוב מפי עצמו בשבועת העדות מהו שיהא חייב נשמעינה מן הדא הואיל ולא למדו מפיו משבועת העדות אלא משבועת הפקדון מה להלן קרובין חייבין אף כאן כן (פי' כיון דגמרינן מפי עצמו משבועת הפקדון ור"מ סבר דדון מינה ומינה) וע"ז אמר ר' יוסי קרובים שכאן למדין מקרובים שלהם והפ"מ נדחק בזה והוא ט"ס וצ"ל כמו דאיתא לקמן לענין שבועת הפקדון ר' ירמי' בעי קרוב מפי אחרים בשבועת הפקדון מהו שיהא פטור (פי' כיון דילפינן משבועת העדות) נשמעינה מן הדא הואיל ולא למדו מפי אחרים בשבועת הפקדון אלא משבועת העדות מה להלן קרובים פטורין אף כאן קרובים פטורין א"ר יוסי קרובים שכאן למדים מרחוקים שבעדות ובכאן צריך להיות הגירסא רחוקים שבכאן למדים מקרובים שלהם דאע"ג דגמרינן שבועת העדות משבועת הפקדון אעפ"כ לא גמרינן לחייב קרובים משבועת הפיקדון דבפקדון אין נ"מ משא"כ בעדות. וע"כ אומר רחוקים שבכאן למדים מקרובים שלהם (פי' אע"ג דילפינן משם אעפ"כ לא ילפינן מקרובים שבפקדון לקרובים לעדות אלא רחוקים שבכאן למדין מקרובים שלהם]:

וה"נ אע"ג דילפינן פקדון מעדות ועדות מפקדון אעפ"כ לענין בעי' דר' יודן קפודקי' בשבועת העדות ובשבועת הפקדון צריך למיזל בתר טעמא דר"ש אם יכול לחזור ולהודות וכמו שביארתי (והפ"מ נדחק בזה מאוד והעיקר הוא כמו שביארתי) ודו"ק: