נועם ירושלמי על שבועות ג:י:ב
Noam Yerushalmi on Shevuos 3:10:2 (Noam Yerushalmi on Shevuot 3:10:2) · נועם ירושלמי על שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →(ה"י) מתניתין שבועה ביטוי נוהגת באנשים ובנשי' ברחוקים כו' ובגמ' נפש נפש מה נפש האמור בשבועת העדות עשה את המושבע כנשבע אף נפש שנאמר בשבועת הפיקדון עשה את המושבע כנשבע עיין בפ"מ שנדחק בזה ולי נראה דהירושלמי נקט בקצרה נפש נפש והג"ש הוא כמו דאיתא בירוש' לקמן (פ"ד ה"ו) נפש כי תחטא נפש כי תחטא לגזירה שוה מה נפש שנאמר להלן תביעת ממון יש לו אף נפש כי תחטא שנאמר להלן תביעת ממון יש לו וע"כ בשבועת ביטוי שלא נאמר רק נפש בלבד ע"כ ליכא גזירה שוה דנפש נפש והא שמביא הכא היינו משום דאיפשר לומר דהא דבשבועת הפיקדון עשה מושבע כנשבע היינו דגמר מק"ו דמה שבועת העדות שאינה נוהגת בנשים שאנשים וחייב בין מפי עצמו בין מפי אחרים שבועת הפיקדון שעשה בו הנשים כאנשים קרובים כרחוקים פסולים ככשירים לא כש"כ שעשה בו המושבע כנשבע (וכמו שכתבו התוס' בשבועות (ד' ל"א) בד"ה מההיא ואם כן אמאי לא ילפינן בק"ו לענין שבועת ביטוי נמי שנוהגת בנשים כאנשים בקרובין ובפסולין וא"כ אמאי תנן דהמושבע מפי אחרים דווקא דאם אמר אמן חייב דהוי כמושבע מפי עצמו או שנאמר בהיפוך שבועת ביטוי תוכיח שעשה בו הנשים כאנשים קרובים כרחוקים כו' ואעפ"כ פטור במושבע מפי אחרים אלא רק כשענה אמן וע"ז מביא הברייתא דנפש נפש והיינו נפש כי תחטא דמה נפש שנאמר בשבועת העדות עשה את המושבע כנשבע אף נפש שנאמר בשבועת הפיקדון עשה את המושבע כנשבע אבל לא יליף בק"ו וא"כ בשבועת ביטוי דליכא ג"ש ע"כ פטור במושבע מפי אחרים רק אם ענה אמן דהוי כמושבע מפי עצמו: