נועם ירושלמי על שבועות ד:ב:ה

עוד שם ר' ירמי' בעי השביע עליו חמשה פעמי' מפיו וחז' והשביעו ה' פעמים מפי אחרים מהו מאחר דר"מ עביד מפיו כב"ד מהו שיקבעם לקרבן ולחייבם בראשונה בלא תביעה. והנה הפ"מ פירש דעיקר הבעי' כיון דמפיו ילפינן משבועת הפיקדון א"כ אם מתחייבים בלא תביעה כמו בשבועת הפיקדון. אך הא שאומר מהו שיקבעם לקרבן אינו מדוקדק:

ע"כ נראה לי דהבעי' הוא מהו שיקבעם לקרבן הוא כמו דאיתא לקמן בירושלמי (ה"ג) הפרישו קרבן ואמרו הרי אנו הולכין לכפור בב"ד הדא הוא דתני ר' חייא קרבנו לה' על נזרו שיקדים נזרו לקרבנו ולא שיקדים קרבנו לנזרו נשבעו חוץ לב"ד הפרישו קרבן ואמרו הרי אנו הולכין לכפור בב"ד מה את עביד לי' כמו שקדם חטאו לקרבנו או מאחר שאין חייבין אלא בב"ד כמו שקדם קרבנם לחטאם. וע"כ מיבעי' לי' השביע עליו חמשה פעמים מפיו וא"כ מפיו חייבין אפי' על הכפירה שחוץ לב"ד והפרישו הקרבן ואח"כ כפרו על שבועת העדות בב"ד אי הוי קרבן דהוי כמו שקדם חטאו לקרבנו או לגבי שבועת העדות בב"ד דכפרו חוץ לב"ד לא עברו עדיין עד שיכפור בב"ד א"כ הוי כמו שקדם קרבנם לחטאם וע"כ מיבעי' לי' מהו שיקבעם לקרבן: