נועם ירושלמי על שבת ח:א:יז

שם לא נאמרו כל השיעורין האלו אלא למצניעיהן א"ר מנא למצניעיהן כל שהן ותני כן על דר' שמעון לא נאמרו כל השיעורים האלו אלא למוציאיהן הא למצניעיהן בכל שהוא ותני כן על דרבנן לא נאמרו כל השיעורים אלא למצניעיהן הא למוציאיהן ברביעית:

והנה הירושלמי הוא תמוה והק"ע נדחק בזה ע"כ נראה לי שיש (ט"ס) בירושלמי ונתחלפו השורות (וכצ"ל) ותני כן על דר' שמעון אלא למצניעיהן הא למוציאיהן ברביעית ותני כן על דרבנן לא נאמרו כל השיעורין הללו אלא למוציאיהן הא למצניעיהן בכל שהן [והפי' הוא שר' מנא מתמה ואמר למצניעיהן כל שהן כמו דתנן בשבת (ד' ע"ה) וכל שאין כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוציאו בשבת אינו חייב אלא המצניעו והי' סבור מתחילה דהא דתנן לא נאמרו ובירושלמי גריס לא נאמרו כו' והוא דין בפני עצמו ואינו שייך לדברי ר"ש). וא"כ איך תנן לא נאמרו כל השיעורין האלו אלא למצניעיהן הא למצניעיהן לא בעי שיעורא כלל]. וע"ז אומר ותני כן על דעתיה דר"ש לא נאמרו כל השיעורין האלו אלא למצניעיהן הא למוציאיהן ברביעי' (פי' דהא דתנן לא נאמרו כל השיעורי' האלה אלא למצניעיהן זהו ג"כ מדברי ר"ש ור"ש בעי אפי למצניעיהן נמי שיעורא זוטא וכמו שפי' רש"י בשבת (ד' ע"ו) דר"ש בעי שיעורא זוטא ובבציר מהא שיעורא לא מיחייב כו' ולית ליה לר' שמעון כל שאינו כשר להצניע ואין מצניעים כמוהו שיתחייב עליו מצניעו) ותני כן על דרבנן (פי' ואם תרצה לומר דזה אינו מדברי ר"ש אלא דברי רבנן ע"כ תני כן לא נאמרו כל השיעורין האלו אלא למוציאיהן הא למצניעיהן כל שהן דרבנן סברי דמצניע לא בעי שיעורא כלל) ודו"ק: