נועם ירושלמי על שבת ו:ו:ג

שם (ה"ו) יוצאין בסלע שעל הצינית הבנות יוצאות בחוטין אפילו בקיסמים שבאזניהן כו' והא תנינן הבנות יוצאות בחוטין ר' בא בשם רב יהודה אפי' כרוך על צוארה וכתב הק"ע דלא גריס והא תנינן הבנות יוצאות בחוטין וכבר ביארתי לעיל (הלכה ה') (דהפירוש הוא דמקשה דאם כן דוקא בנות אבל לא גדולות וא"כ איך תנן יוצאה אשה בחוטי שער בין משלה בין משל חברתה) וע"ז משני ר' בא בשם רב יהודה אפי' כרוך על צוארה (פי' דקטנות מותר אפי' כרוך על צוארה אבל לא גדולות) וכבר ביארתי לעיל (ה"ה) שהש"ס דילן חולק על הירושלמי דלשיטת הש"ס דילן אמרינן בשבת (ד' נ"ז) דאפי' גדולה נמי יכולה לצאת בחוטין שבצואריהן משום דאין האשה חונקת עצמה (ולשיטת הש"ס דילן הא דתנן הבנות קטנו' יוצאות בחוטין ואפי' בקסמין שבאזניהן. האי חוטין נמי שבאזניהן והאי שבאזניהן קאי נמי אחוטין). אבל לשיטת הירושלמי אינו מפרש דהאי שבאזניהן קאי אחוטין דהא אמרינן הכא אבא בר בא מפקד לשמואל ברי' לא תקבל עליך מתני' אלא אבל לא בקסמין שבאזניהם (ומה שהקשה הק"ע אהא שפי' רש"י דהבנות קטנות יוצאות בחוטין היינו שבאזניהן מהירושלמי ביארתי לעיל (הלכה ה') שהש"ס דילן חולק על הירו') וא"כ אין ראי' מהירושלמי לשיטת הש"ס דילן וע"כ מה שכתב הה"מ אהא שכתב הרמב"ם דיוצאה אשה בחוטין שבצוארה שזהו מהא דאמרינן בשבת (ד' נ"ז) אלא אמר רב יוסף היינו טעמא דרב הונא לפי שאין האשה חונקת עצמה ניחא ומה שהקשה הק"ע דהא מוכח מהא דאיתא בירושלמי אפי' כרוך על צוארה. אדרבא הא מזה מוכח דגדולה לא תצא דלא כשיטת הש"ס דילן ולשיטת הש"ס דילן הא דקאמר הבנות יוצאות בחוטין היינו שבאזניהן וכמו דתנן אפי' בקסמין שבאזניהן. ולשיטת הירושלמי דמפרש דאפי' כרוך על צוארה היינו משום דתני במתניתין אבל לא בקסמין שבאזניהן וכמו דאמר ר' אבא בר בא מפקד לשמואל ברי' דצריך למיתני במתני' אבל לא בקסמין שבאזניהן. ולשיטת הש"ס דילן תני במתניתין אפי' בקסמין שבאזניהן. וכמו דאמרינן בשבת (ד' ס"ה) אבוה דשמואל לא שביק להו לבנתי' דנפקי בחוטין כו' ופריך והא אנן תנן הבנות יוצאות בחוטין ומשני ע"ז בנתי' דאבוה דשמואל דצבעונין הוי וא"כ תני במתניתין אפי' בקסמין שבאזניהן. וע"כ הא דתנן הבנות קטנות יוצאות בחוטין אפי' בקסמין שבאזניהן קאי נמי אחוטין כמו שפירש רש"י ודלא כמו שכתב הק"ע ודו"ק: