נועם ירושלמי על שבת ז:א:ב

מתניתין כלל גדול אמרו בשבת כל כו' ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת והיודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת כו' אנן תנינן כל כו' תניי דבית רבי כל שאינו יודע עיקר שבת כו' הא אם אינו יודע (נראה שצ"ל הא אילו יודע כו' חייב) (פי' דהוי כמו העלם זה וזה) והירושלמי לשיטתי' דאמר לקמן שגג בזה ובזה רב המנונא אומר אינו חייב אלא אחת א"ל ר' זעירא ולאו כש"כ הוא אילו הזיד בשבת ושגג במלאכות אינו חייב על כל אחת ואחת (פי' בתמיה) דודאי חייב על כל אחת. מפני שנתוסף לו שגגת שבת אובד שגגת מלאכות אלמא דהעלם זה וזה בידו חייב על כל אחת ואחת וא"כ קשי' דלמה תנן במתניתין דאם אינו יודע כל עיקר אינו חייב אלא אחת הא הוי כמו העלם זה וזה בידו וא"כ צריך לומר דדווקא משום שאינו יודע עיקר שבת דזהו דווקא בתינוק הנשבה לבין כו' אבל אם אילו ידע עיקר שבת ושגג בזה ובזה חייב על כל אחת ואחת וכה"ג כתבו התוס' בשבת (ד' ע') בתוספות ד"ה העל זה וזה בידו מהו אור"י דאפילו לא ידע בשבת בשום מלאכה חשיב לי' העלם זה וזה בידו כו' וצריך לחלק לשוכח עיקר שבת דהכא אינו שכוח כל כך כו' אבל שכח עיקר שבת היינו כעין תינוק שנשבה לבין העובדי כוכבים וע"כ קאמר בירושלמי הא אילו ידע פי' דהיינו העלם זה וזה בידו חייב על כל אחת ואחת כמו דאמר לקמן מן דמר שמואל בשם ר' יוסי ב"ר חנינא כל הדא הילכתא כר' אלעזר ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת (פי' דזהו דווקא לר"א שסובר דשבתות כגופין דמי) וזהו דווקא בשגגת מלאכות כמו דאמרינן בכריתות (ד' ט"ז) דזהו דווקא בשגגת מלאכות ואמרינן לקמן בירושלמי ויש אדם מתחייב על הזדון (פי' דאף דבשגגת מלאכות הוא אעפ"כ הא עשה מלאכה אחת אלא דאמרינן דשבתות כגופין דמי וא"כ ההתחלקות הוא ע"י השבתות) וע"ז אמר יש אדם מתחייב על הזדון דהא בשבתהיה בזדון. וע"ז אומר את נותן שגגת מלאכות על זדון שבת וע"כ הוי כאילו שגג בשבת ע"כ כיון דאמרינן השבתות כגופן דמי ע"כ מתחייב על כל מלאכה ומלאכה וכמו דאמר לקמן וא"כ תפשוט מזה דשגג בזה ובזה חייב על כל מלאכה ומלאכה וכמו דאמר לקמן אילו הזיד בשבת ושגג במלאכות אינו חייב על כל אחת וכו' מפני שנתוסף לו שגגת מלאכות שבת (צ"ל שגגת שבת) אובד שגגת מלאכות.

וא"כ לפי"ז צריך לומר דהא דתנן במתניתין כל השוכח עיקר שרת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא אחת היינו דווקא בתינוק שנשבה לבין העו"ג אבל אם אינו יודע עיקר שבת א"כ היינו כמו ששגג בזה ובזה א"כ חייב על כל אחת ואחת וע"ז אומר מן מה דמר ר' שמואל ר' אבהו בשם ריב"ח כל הדא הלכתא כר' אליעזר ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת הדא אמרה היא הדא (פי' דאף ביודע עיקר שבת אלא ששכח אח"כ אעפ"כ אינו חייב אלא אחת. (פי' דלא אמרינן דשבתות כגופין דמי וגם אם שגג בזה ובזה אינו חייב אלא אחת וע"כ לא פליגי בין אי תני כל השוכח עיקר שבת ובין תנאי דבית רבי כל שאינו יודע עיקר שבת ששניהם סברי דאפי' תינוק שנשבה לבין העו"ג חייב חטאת ואפי' אם ידעו ושכחו נמי אינו חייב אלא חטאת אחת אם עשה: מלאכות הרבה בשבתות הרבה: