נועם ירושלמי על שבת יט:א:ג

בעון קומי ר' יוסי כמה דאיתמר בכלים ששבתו בחצר מטלטלין אותן בכל החצר ודכוותה כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי כו' כד אתין לעירובין אמר לון בשם ר' יוחנן כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי ודכוותה כלים ששבתו בחצר מטלטלין אותן בכל החצר רב אמר אין מטלטלין אותן אלא בד' אמות אמר ר' יוסי ב"ר בון רב כדעתיה ור' יוחנן כדעתי' ר' יוחנן דו אמר קורה בלא שיתוף מתרת הוא דאמ' מטלטלין אותו בכל המבוי רב דו אמר אין קורה מתרת בלא שיתוף הוא דאמר אין מטלטלין אותן אלא בד' אמות על דעתיה דר' לאיזה דבר משתתפין בכל המבוי אמר ר' יוסי ב"ר בון כדי לעשות כל הרשויות כאחת עיין בעירובין (פ"ו) ושם ביארתי דהטעם של רב הוא כמו דאמרי' בשבת וד' ק"ל) דמבוי שלא נשתתפו ועירבו חצירות עם הבתים ניתקו החצירות ונעשו בתים ורב לטעמיה דאמר אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיה בתים וחצירות פתוחות לתוכו והכא בתים איכא חצירו' ליכא וזהו כשיטה הרמב"ם דהטעם הוא משום דנתקו חצירות ונעשו בתים אך שרש"י וכל המפרשים כתבו הטעם דאם עירבו חצירות עם בתים א"כ מצוי מאני דבתים בחצירות ורב לטעמיה שסובר דהא דאמר ר"ש גג וחצר וקרפף ומבוי כולן רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה ואמר רב הלכה כר' שמעון והוא שלא עירבו בתים עם החצירות דליכא מאני דבתי' בחצר אבל אם עירבו חצירות עם בתים דאיכא מאני דבתים בחצר ע"כ גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר אעפ"כ אין ראי' מהירו' דהירו' לטעמי' שסובר (ספ"ו דעירובין ה"ו) דמכיון שנתנו עירובין במקום א' נעשו כולן רשות אחת ואפילו נתנו עירובין בפנימית ולא אמרינן תיחוד דשא ותשמישה והיינו דכיון שנתנו עירובן במקום א' זו כולן רשות אחת וא"כ אומר דדיורין להחמיר ולא כמו דאמרינן בעירובין (ד' מ"ט) ולשיטת הש"ס דילן אמרינן בעירובין (ד' ע"ה) דהא דנתנו עירובן במקום א' היינו בחיצונה וע"כ לא אמרינן דניתקו חצירות ונעשו בתים אלא הטעם כמו שפירש"י בשבת (ד' קל"א) דרב לטעמי' דאמר הלכה כר"ש והוא שלא עירבו אבל עירבו גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר ועיין שם שביארתי שם דהרמב"ם ופ"ה מה' עירובין הט"ו) מפרש כשיטת הירו' משום דניתקו חצירות ונעשו בתים והוא כשיטת הירושלמי וביארתי שם שאין ראיה משיטת הירו' לשיטת הש"ס דילן וכמו שביארתי ודו"ק: