נועם ירושלמי על שבת יח:א:ו

שם אמר ר' אלעזר אדם עומד מע"ש ואומר ה"ז תרומה למחר ואין אדם עומד בשבת ואומר ה"ז תרומה למחר ר"י בר' בון אמר אין אדם עומד מע"ש ואומר ה"ז תרומה למחר מתניתא פליגא על ר"י בר' בון לגין טבול יום ומלאוהו מן החביות (צ"ל אם אמר ה"ז תרומת מעשר משתחשך ה"ז תרומה למחר ואם אמר ה"ז עירוב לא אמר כלום), ועיין בספרי נועם ירושלמי (פ"ז דדמאי) שביארתי דלכאורה קשה על דר"י בר' בון ממתניתין (דפ"ז דדמאי) המזמין את חבירו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרו' אומר מע"ש מה שאני עתיד להפריש למחר הרי הוא מעשר, וביארתי שם דשם מיירי דהוה תרומה למפרע ע"כ בודאי זה שרי והכא מיירי באומר שלא תחול ההפרשה אלא למחר, וע"כ סובר ר"י בר בון דאין אדם עומד מערב שבת ואומר ה"ז תרומה למחר כיון דההפרשה אינו חל רק בשבת ע"כ הוי כאלו מפריש בשבת עיי"ש שהארכתי בזה אך ממה דאמר הכא מאי כדון מכבר לכשאפרישנה משמע דחל מכבר:

ע"כ נראה לי שזהו תירוץ על הא דקאמר מתניתא פליגא על ר"י בר בון טבול יום כו' שאם אמר ה"ז תרומת מעשר משתחשך ה"ז תרומה וע"ז אומר חזר בו ר"י בר' בון (פי' בלשון בתמיה) אם חזר בו ר"י בר' בון מהדא. ע"ז אומר מאי כדון מכבר וכשאפרישנה פי' דמיירי אם הפריש תרומת מעשר, ואמר ה"ז תרומת מעשר לכשתחשך והיינו שתחול מכבר, וכ"ת אם כן אם תחול מכבר א"כ נטמא מהטבול יום אפ"ה כיון דאין החלות מעיקרא אלא אם תחשך תחול מתחילה ע"כ אינו טמא:

וכן אמרינן בירושלמי (ספ"ב דמ"ש) על מתניתין דתנן מי שהיו מקצת בניו טמאים ומקצתן טהורים מניחאת הסלע ואומר מה שהטהורין שותין סלע זו מחוללת עליו נמצאו טמאין וטהורין שותין כאחת וע"ז אומר מה אנן קיימין אם באומר מכבר משקה מעורב הוא (פי' וא"כ טמאוהו הטמאים ואם באומר לכשישתה למפרע חולין שתה (פי' וא"כ אינו יכול לחלל על חולין שכבר שתה) אלא כי אנן קיימין באומר מכבר לכשישתה. וא"כ מוכח מזה דאע"ג דחל ההפרשה מכבר אף על פי כן שותים הטמאים מכיון שאינו חל עד שישתה ואם כן ה"נ חל ההפרשה מכבר ואעפ"כ אינו נטמא בטבול יום כיון דאינו חל אלא עד שתחשך אע"פ שחלה אח"כ מכבר והא דתנן אם אמר עירבו לי בזה לא אמר כלו אע"ג דגבי שני לוגין שאני עתיד להפריש מותר לשתות מתחילה היינו משום דהשני לוגין שיפריש אח"כ יהיה תרומה והכא שאמר ה"ז תרומת מעשר משתחשך א"כ אין לו לשתות דעל מה תחול אח"כ התרומה אם שתה מתחילה וכמו שאומר ואם באומר לכשישתה למפרע חולין שתה והכא לא תחול התרומה עד שתחשך וא"כ כיון שאין לו לשתות לא הוי סעודה הראויה מבעוד יום:

וע"ז אומר הגע עצמך שהיה תרומה טהורה ע"כ יכול לומר שתהיה למחר תרומה מכבר לכשאוכלנה דאי לא אמר מכבר הא אמר ר' יוסי בר' בון דאין לו להפריש כיון שעיקר ההפרשה חלה בשבת, וע"ז אומר מכבר לכשאוכלנה. הגע עצמך שהיה תרומה טמאה א"כ איך יאמר לכשאוכלנה דהא אסור לאכול תרומה טמאה וע"ז אומר מכבר לכשאניחנה בזויות דאם החיל תרומה טמאה א"כ אי איפשר להפריש אבל אם לא יהיה תרומה עד לאח"כ א"כ יש בתוכו טבל טמא וע"כ מותר לטלטל דהא איפשר ע"ז להפריש וא"כ יהיו חולין טמאים ותהיה מותר וע"ז אומר תני מטלטלין א' תרומה טהורה וא' תרומה טמאה (פי' אם אמר על תרומה טהורה מכבר לכשאוכלנה ועל תרומה טמאה מכבר לכשאפרישנה) וע"ז אמר ר' זעירא הדא אמרה טבל שיש עליו תנאי מותר לטלטלו כיצד עושה נותן עיניו במקצתו ואוכל השאר: