נועם ירושלמי על שבת א:א:ז

שם ר' יוסי בשם ר' יוחנן המוציא אינו חייב עד שיניח ר' יעקב בר אדא בשם ר' יוחנן עד שיטול ועד שיניח ר' זעירא בעי עד שיטול על מנת להניח (והוא כמו דאמרינן בפ"ק דשבת (דף ה') אמר רב ספרא אמר ר' אמי אמר ר' יוחנן המעביר חפצים מזוית לזוית ונמלך עליהן והוציאן פטור שלא היה עקירה משעה ראשונה לכך) נטל לאכול ונמלך להניח לא הוה חייב (פי' משום דבעינן שיהא עקירה משעה ראשונה) מה דמר ר' יוחנן דלא כר' יוסי דתני הוציא חצי גרוגרת והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרת אם הניחה בתוך ד' אמות לראשונה חייב ואם לאו פטור ר"י אומר אם העבירו דרך עליה חייב ואם לאו פטור ר' יוסי עביד המהלך כמניח. וע"כ אפילו אם העבירו דרך עלי' בשעה שהוא מהלך חייב (ועיין בש"ס דילן בשבת (ד' פ') ואמר רבא הוציא חצי גרוגרת והניחה ראשונה וחזר והוציא חצי גרוגרת והעבירו דרך עלי' חייב ופריך והא לא נח ומשני כגון שהעבירה תוך שלשה ע"ש) וע"ז אמר ר' יוסי עביד המהלך כמניח וע"כ אם העבירה דרך עלי' חייב וע"ז אמר מה דמר ר' יוחנן דלא כר' יוסי דהא לר"י בעינן דווקא שיניח ועוד למ"ד דמהלך כמניח א"כ אפי' לא נטלו מתחילה ע"מ להניח נמי חייב וכמו דאמרינן בכתובות (ד' ל"א) בן עזאי היא דאמר מהלך כעומד דמי ופירש"י ועקירת כל פסיעה הוי עקירה והנחת הרגל היא הנחה א"כ אפי' לא הוציאן משעה ראשונה לכך נמי חייב וע"ז אומר מה דמר ר' יוחנן דלא כר' יוסי:

וע"ז פריך כמה דר' יוסי עביד המהלך כמניח לחיוב כך הוא עביד המהלך כמניח לפטור כיון שהוציאו נעשה כמו שהניחה שם ויהא פטור וא"כ בהנחת הפסיעה ראשונה נעשה כמו שהניחה שם וא"כ איך יצטרף לחצי הגרוגרת השני'. ומשני תפתר שהיתה נתונה בתוך ארבע אמות וא"כ בפסיעה ראשונה הי' ג"כ בתוך ד' אמות ובתוך ד' אמות מצטרפין וכמו דאמר ת"ק הוציא חצי גרוגרת והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרת אם בתוך ד' אמות לראשון חייב וה"נ בפסיעה ראשונה אליבא דר' יוסי הי' בתוך ד' אמות וכיון בהדא (כצ"ל) תני ואם לאו פטור וא"כ אפי' לא העבירו דרך עלי' נמי חייב ואיך תני ואם לאו פטור אמר רבא בר בריה דרב פפי תיפתר שהי' הפתח רחב חמשה אמות והוציא א' לכאן כו' והרי נא הוציא את השני' בתוך ד' אמות לראשונה ואהא קאי הא דתני ואם לאו פטור: