נועם ירושלמי על שבת א:א:ג

עוד שם ר' חגי בעי קומי ר' יוסי ולמה לי כר' ישמעאל ואפי' כר' עקיבא אתיא היא ידיעה והעלם על טומאת מקדש היא ידיעה והעלם על טומאת קודש א"ל מאן אית לי העלם טומאה והעלם מקדש לאו ר' ישמעאל

והנה הירושלמי הזה הוא תמוה דמאי מקשה ולמה לי כר' ישמעאל ואפי' כר' עקיבא אתי היא ידיעה והעלם על טומאת מקדש ידיעה והעלם על טומאת קודש והא מקשה תחילה דר' עקיבא לית לי' העלם מקדש וכמו דתנן בשבועות (ד' י"ד) ר"ע אומר ונעלם ממנו והוא טמא על העלם טומאה חייב ואינו חייב על העלם מקדש. ר' ישמעאל אומר ונעלם ונעלם ב' פעמים לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש. וא"כ פליגי בזה ר' עקיבא ור' ישמעאל דר"ע אינו מחייב על העלם מקדש. וא"כ מאי בעי ר' חגי קומי ר' יוסי:

והנה הפ"מ כתב דהאבעי' היא דשתים שהן ד' היינו בהעלם טומאה והעלם מקדש דהיינו העלם זה וזה וכמו דבעי בשבועות (ד' י"ט) בעא מיני' רבא מר"נ העלם זה וזה בידו מהו א"ל הרי העלם טומאה בידו וחייב אדרבא הרי העלם מקדש בידו ופטור כו' אלא לא שנא וע"כ אמר בירושלמי בעא ר' חגי קומי ר' יוסי ולמה לי כר' ישמעאל ואפי' כר"ע ובהעלם זה וזה בידו היא ידיעה והעלם על טומאת מקדש ידיעה והעלם על טומאת קודש והיינו אם נעלמו שניהם וע"ז אמר לו מאן אית ליה העלם טומאה והעלם מקדש לאו ר' ישמעאל (פי' אבל לר"ע אפילו בהעלם זה וזה בידו נמי פטור וכמו שפירש"י בשבועות (דף י"ט) אלא לא שנא ופטור:

אך שזהו דוחק לפירושו בהעלם זה וזה ועוד דהירושלמי מחייב בהעלם זה וזה דהא התוספות כתבו דאלא לא שנא היינו שתים וכתבו תימא דהכא ולקמן פ' שלישי גבי העלם שבועה והעלם חפץ פשיט ר"נ לחיובא ובשבת (ד' ע') גבי העלם שבת והעלם מלאכות פשיט לפטור. וי"ל דלא דמי דהכא סברא הוא לחייב כיון דאיכא נמי העלם טומאה אבל התם אין סברא לחייבו על כל אחת ואחת כיון דבשגגת שבת וזדון מלאכות לא מיחייב אלא חדא השתא נמי דשגג במלאכה הרי יש כאן שגגת שבת וא"כ לשיטת הירושלמי דמיחייב בהעלם זה וזה בשגגת שבת ושגגת מלאכות א"כ כש"כ דמחייב הכא בהעלם טומאה והעלם מקדש. וכמו דאמרינן בירושלמי (ר"פ כלל גדול) שגג בזה ובזה רב המנונא אמר אינו חייב אלא אחת א"ל ר' זעירא ולאו כש"כ הוא אלו הזיד בשבת ושגג במלאכות אינו חייב על כל אחת ואחת מפני שניתוסף לו שגגות שבת איבד שגגת מלאכות אלמא דמחייב על העלם זה וזה חטאות הרבה וא"כ מכש"כ דחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש (ולקמן יתבאר בזה עיי"ש ודו"ק) [ושם מדמה נמי שגגת מלאכות להעלם טומאה והעלם מקדש דאמר התם קצר חצי גרוגרת בשחרית בזדון שבת ושגגת מלאכות וחצי גרוגרת בין הערבים בשגגת שבת וזדון מלאכות שגגות ושגגות שבו מהו שיצטרפו אמר ר' מנא אע"ג דלא אמר ר' יוסי הדא מילתא אמר דכוותי' אכל חצי זית בידיעות קודש ובהעלם טומאה וחצי זית בהעלם קודש ובידיעות טומאה העלם והעלם שבו מהו שיצטרפו]:

וע"כ נראה לי לפרש כמו דאמרינן בירושלמי (ספ"ג דהוריות ה"ז) דתנן התם ומה הן מביאין קרבן עולה ויורד ר' אליעזר אומר הנשיא מביא שעיר ואמרינן התם אמר ר' יוחנן לא אמר ר"א אלא מפני כריתות (והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן (ספ"ג דהוריות ד' ט') ר"א אומר הנשיא מביא שעיר אמר ר' יוחנן לא אמר ר"א אלא בטומאת מקדש וקדשיו הואיל ונאמר בו כרת כבקבוע (פי' אבל בשמיעת קול וביטוי שפתים לא מיחייב ר"א שעיר הואיל ואין בהם כרת רק שהתורה חייבה קרבן עולה ויורד ע"כ אינו מחייב ר"א שעיר):

ואמרינן שם בירושלמי רב הושעי' בעי מעתה אפי' בקבוע אמר ר' יונה מסבר סבר ר' הושעי' שנעקר מכל הפרשה אלא כהדיוט עשיר עביד ליה ר' אליעזר א"ל אי כהדיוט עשיר עביד ליה ר' אליעזר אפי' על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים (פי' שיתחייב על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים נמי) דתני לא נחלקו ר"א וחכמים על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים שאינו מביא שעיר אלא שעירה ועל מה נחלקו על טומאת מקדש וקדשיו כו':

והנה הפ"מ נדחקו שם בדחוקים גדולים כמו שיראה המעיין וע"כ נראה לי דבעי רב הושעי' לר"א דמחייב שעיר היינו מחמת שהוא מחייבי כריתות וא"כ מחייב ר"א שעיר ע"ז אומר אפי' כקבוע (פי' שא"כ יהא מביא אשם תלוי נמי כמו שמביא בקבוע) דעל קרבן עולה ויורד אינו מביא אשם תלוי וכמו דאמרינן בהוריות (ד' ח') דאין אשם תלוי בא אלא על ספק חטאת קבועה וכן אמרינן בירושלמי שם וכמו דתנן אין מביא אשם תלוי על עשה ועל ל"ת שבמקדש. וע"כ אומר דלר"א שאומר שמביא שעיר פי' כמו שמביא על שער עבירות אם שגג בעבירה שיש כרת על זדונו א"כ מביא אשם תלוי נמי כמו שמביא על ספק חטאת קבועה וכן אמרי' בש"ס דילן בהוריות (ד' ו') אמר ר' יוחנן מודה ר"א שאין מביא אשם תני תנא קמי' דרב ששת אשם תלוי בא על טומאת מקדש וקדשיו א"ל דאמר לך מני ר"א היא דאמר הואיל ונאמר בו כרת כבקבוע מייתי נשיא שעיר עליו והא אמר ר' יוחנן מודה ר"א שאין מביא אשם תלוי קשי':

וע"ז אומר בירושלמי ר' הושעי' בעי מעתה אפי' בקבוע (צ"ל כקבוע) (פי' שיהיה דין לגמרי כמו בחטאת קבוע מביא אשם תלוי כמו בקבוע) וע"ז אומר אמר ר' מנא מסבר סביר ר' הושעי' שנעקר מכל הפרשה (פי' דהא דמחייב ר"א אינו מחמת הפרשה דקרבן עולה ויורד אלא מחמת שהוא כשאר חייבי כריתות שהנשיא מביא שעיר אלא כהדיוט עשיר עביד ליה ר"א (פי' שהחיוב הוא מצד הפרשה דקרבן עולה ויורד וכהדיוט עשיר עביד ליה ר"א. והחיוב הוא מחמת הפרשה דקרבן עולה ויורד ע"כ לא הוי כקבוע שיביא על זה אשם תלוי וע"ז אמר ר' מנא אי כהדיוט עשיר עביד ליה ר"א אפי' על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים (פי' שיתחייב ע"ז אף ע"פ שאין בהם כרת אך מחמת חיוב הפרשה של קרבן עולה ויורד) וע"ז אומר דתני (צ"ל תני) לא נחלקו ר"א וחכמים על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים שאין מביא שעיר אלא שעירה. ועל מה נחלקו על טומאת מקדש וקדשיו שר"א ס"ל הואיל והוא בהכרת (פי' וע"כ נותנים עליו החומר על שאר כריתות אבל מ"מ החיוב הוא מחמת הפרשה של קרבן עולה ויורד):

וע"ז אומר למה אינו מביא שעיר אלא שעירה התיבין הרי משיח כו' הרי אינו מביא שעיר אלא שעירה. ונראה לי שיש כאן ט"ס (וכצ"ל) התיבין למה אינו מביא שעירה אלא שעיר כיון דהחיוב הוא מצד הפרשה ע"כ אמאי מביא שעיר וכ"ת דכיון דהוי כרת ע"כ נותנים עליו החומר של שאר חיובי כריתות וע"ז אומר הרי נשיא בעבודת כוכבים אינו מביא שעיר אלא שעירה (פי' ואין נותנים עליו החומר של שאר חייבי כריתות) אלא ודאי שסובר ר"א שנעקר מכל הפרשה. וא"כ שפיר בעי רב הושעיה מעתה אפי' כקבוע:

ועוד איפשר לומר דהא דבעי ר' הושעיא מעתה אפי' כקבוע (פי' לר"א דמחייב נשיא בשעיר להטעם מפני שהוא חייב כרת על כן מחייב נשיא בשעיר על זה אומר מעתה אפי' כקבוע (כמו דאיתאבירושלמי) (פי' שיתחייב בקבוע על העלם קודש ומקדש אפי' לר' אליעזר דתנן בשבועות (ד' י"ד) ר"א אומר השרץ ונעלם ממנו על העלם שרץ הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש ר' עקיבא אומר ונעלם ממנו והוא טמא על העלם טומאה הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש וא"כ ר"א נמי סובר דאינו חייב רק על העלם טומאה ולא על העלם מקדש וע"ז בעי לה רב הושעיא לר"א דמחייב על נשיא בשעיר מעתה אפי' בקבוע והוא כמו שכתבו התוס' בשבועות (ד' י"ט) בתוס' ד"ה הרי העלם מקדש בידו כו' אומר ר"ת דלא מיפטר אלא מקרבן עולה ויורד אבל חטאת קבועה חייב דהא גמרינן כו' דכל שחייבים על זדונו כרת חייבים על שגגתו חטאת והא דאמר בפ"ק (ד' ב') דעל שאין בה ידיעה בתחילה שעיר החיצון מכפר אלמא לא מוקמינן ליה בחטאת קבוע דאי הוי ביה חטאת קבוע לא הוי חיצון מכפר אמידי דבר קרבן הא התם ודאי מיפטר לגמרי שלא יהא חמור אין ויש בה מיש בה ויש בה ומיהו קשיא לישנא דאמר הכי פטור משמע דפטור לגמרי ועוד דלקמן (ד' כ"ד) גבי יש אוכל אכילה אחת דחוק למצוא חטאת קבועה בטמא שאכל את הקודש ומוקי לה בנשיא כר אליעזר ולוקמה בהעלם קודש. ע"כ נראה דפטור לגמרי משום דהוי דבר שהיה בכלל ויצא לי דון בדבר החדש כו':

וע"ז בעי רב הושעיא מעתה אפילו כקבוע (פי' לר"א שאומר שנשיא מביא שעיר מעתה אפי' כקבוע אם כן יתחייב נמי כמו חטאת קבועה (פי' על העלם קודש ומקדש נמי) וע"ז אמר ר' יונה מסבר סבר ר' הושעיא שנעקר מכל הפרשה (פי' דהא דמחייב ר"א בשעיר היינו לא מחמת הפרשה דעולה ויורד אלא מפני שיש בה כרת וע"כ חייב ר"א כמו על שאר חייבי כריתות וע"כ פריך דאם כן ליחייב כקבוע' ממש ואפי' על העלם מקדש אלא כהדיוט עשיר עביד ליה אבל החיוב הוא מחמת הפרשה דעולה ויורד וע"ז פריך דאי כהדיוט עשיר א"כ יתחייב על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים וע"ז אמר דתני לא נחלקו ר"א וחכמים על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים שאינו מביא שעיר אלא שעירה ועל מה נחלקו על טומאת מקדש וקדשיו הואיל והוא בהכרת אבל לעולם אינו מתחייב כחטאת קבועה ועל זה פריך התיבין דלמה אינו מביא שעירה אלא שעיר מ"ש דנשיא כו' מתחייב שעירה ג"כ. אלא ודאי דחייב לא מחמת הפרשה דקרבן עולה ויורד וע"כ איפשר דחייב אפי' לר"א על העלם קודש ומקדש נמי:

ובזה יתבאר הירושלמי ר' חגי בעי קומי ר' יוסי ואפי' כר"ע אתי דלעולם מתחייב ארבע קרבנות כמו בשבועות אתי היא ידיעה והעלם על טומאת קודש היא ידיעה והעלם על טומאת מקדש (פי' דהא חייבין נמי אפי' על העלם קודש ומקדש קרבן קבוע דהא זדונו כרת) ואין הנ"מ אלא דאין מתחייב קרבן עולה ויורד וכמו שביארתי בירושלמי דהוריות דמעתה אפי' בקבוע (וקצת קשה דהוי להו להתוספות להוכיח דאם היה מתחייב חטאת קבוע לר"ע אם כן אמאי דחיק לאוקמי בשבועות (ד' ד') דרבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי אמאי לא משני דמיירי בקבוע ואי איפשר לומר דכיון דתנן במתניתין את שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף ה"ז בעולה ויורד א"כ משמע דקאי אקרבן עולה ויורד דהא הש"ס בשבועות (ד' ג') רצה לתרץ לעולם ר' ישמעאל וכי לא מחייב ר' ישמעאל לשעבר קרבן אבל מלקות חיובי מיחייב אם כן לא קאי סיפא ארישא אך באמת מקשה עליו לבסוף אי הכי שתים שהן ארבע תרתי הוא דהוויין ותו את שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בינתים העלמה למלקות מאי עבידתה ותו ה"ז בעולה ויורד וא"כ תקשי הכא נמי ה"ז בעולה ויורד לא אתי דהא מתחייב קרבן קבוע):

וע"כ בעי ולמה לי כר' ישמעאל ואפילו כר' עקיבא אתי היא ידיעה והעלם על טומאת מקדש וידיעה והעלם על טומאת קודש דמקשה דהא צריך להביא חטאת קבועה וא"כ ניחא האי דידיעות הטומאה שנים שהן ארבע (אך דהא איפשר לומר דאם כן כיון דמתחייב בקרבן קבוע למה לי ידיעה בתחילה הא אפי' בלא ידיעה בתחילה נמי מתחייב בקבוע כמו שאר החטאות שמביאין על זדונו כרת אך זה כתבו התוס' דבלא ידיעה בתחילה לא מתחייב בקבוע דא"כ יהיה חמור אין בה ויש בה מיש בה ויש בה) וע"ז בעי ר' חגי ולמה לי כר' ישמעאל ואפי' כר"ע אתי היא ידיעה והעלם על טומאת מקדש היא ידיעה והעלם על טומאת הקודש דאפי' לקבוע בעי נמי ידיעה והעלם א"כ ניחא הא דקתני ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע:

וע"ז אמר לו מאן אית ליה העלם טומאה והעלם מקדש לאו ר' ישמעאל והנה בפשוטו הוא כמו דמשני בש"ם דילן בשבועות (שם) ותו ה"ז בעולה ויורד וע"ז אומר דבעולה ויורד אין מחייב בהעלם קודש רק ר' ישמעאל וא"כ ודאי אתי כר' ישמעאל:

אך שיש לדקדק דאמאי קאמר מאן אית ליה העלם טומאה והעלם מקדש לאו ר' ישמעאל דאמאי נקט דווקא דמאן תנא העלם טומאה והעלם מקדש ואמאי לא קאמר והעלם קודש. דהא ר' חגי בעא מיניה על העלם קודש ג"כ. ואיפשר ליישב ע"פ מה שכתב בס' תשובות הגאון רע"א (ס"ח) שכתב דלכאורה קשה בהעלם מקדש אמאי סביר שהוא חייב הא הוי מתעסק כמו סבר שהבהמה חולין ושחטה בחוץ וצריך לומר דדווקא לענין חטאת קבועה מיעטה הכתוב דאשר חטא בה פרט למתעסק אבל לענין עולה ויורד ליכא קרא וא"כ מיושב קושי' התוס' דשפיר אמרי' העלם מקדש פטור לגמרי דהקרא דעולה ויורד מיירי בהעלם טומאה ומצד חיוב חטאת ממילא פטור משום מתעסק ומדוקדק היטב לישנא דמתניתין דבריש דאכל קודש לא קתני עלה ר"א אומר כו' ואיך חייב על העלם מקדש כדקתני סיפא גבי מקדש והיינו דבעי למימר דאינו חייב כלל ובאכל קודש אדרבה לר"א דס"ל דקרא רק בהעלם טומאה ממילא בהעלם קודש חייב חטאת דלא פטור מדין מתעסק דהא בחלבים ובעריות חייב מטעם דנהנה לזה קתני רק בהעלם מקדש דליכא חטאת קבוע משום דהוי מתעסק:

וע"כ ניחא בירושל' דקאמר אמר ליה מאן אית ליה העלם טומאה והעלם מקדש לאו ר' ישמעאל (פי' דקושיתו דלתחייב משום קרבן קבוע אינו רק בהעלם קודש אבל בהעלם מקדש אינו חייב כלל חטאת קבוע משום דהוי מתעסק וע"ז אמר ליה העלם טומאה והעלם מקדש לאו ר' ישמעאל (פי' דבהעלם מקדש אינו מחייב רק ר' ישמעאל דהיינו בעולה ויורד אבל בחטאת קבוע אין לחייב בהעלם מקדש דהא הוי מתעסק וע"כ צריך לומר דשבועות שתים שהן ארבע ר' עקיבא וידיעות הטומאה שתים שהן ארבע היינו ר' ישמעאל (פי' דרבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי. ויש עוד להאריך בזה הרבה ואין כאן מקומו ובמ"א יתבאר ודו"ק):