נועם ירושלמי על סנהדרין ז:ט:ג

שם (ה"ט) א"ר תנחום בר יודן אע"ג דראב"ש אומר זיבח וקיטר וניסך בהעלם א' אינו חיי' אלא אחת מודה שאם עבדה בעבודת' בעבודת הגבוה בעבודת השתחוי' שהוא חייב על כל אחת ואחת נראה לי שהפי' הוא שאם עבדה עבודה אחת בעבודתה וכן בעבוד' הגבוה דהיינו שהוא כעין פנים (וכמו דאמרי' במס' עו"ג (ד' מא) שבר מקל בפני' חייב וכן ספת לה כו' או שניסך לפני' כו' דכיון שהוא כעין פנים אף על גב דלא הוי דרך כבוד חייב וכן בעבודה השתחוי' שהוא דרך כבוד וכמו שפירש"י בסנהדרין (ד' ס') יכול שאני מרבה המגדף כו' ופירש"י דנימא השתחוי' שיצא מן הכלל ללמד על הכלל דמה השתחוי' שהוא דרך כבוד כו' (וכן משמע לקמן גבי מולך שבשאר עבודת כוכבים חייב שתים) כדמר ר' שמואל בשם ר' זעירא ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים א"ל מטא תנא לקדשים (ופי' הפ"מ דהא קרא לענין קדשים הוא דמהכא נפקא לך כדלעיל אי נמי קא נגעת ותני קרא דשייך לקדשים) ובפ"ה דסנהדרין (ה"א) ביארתי שם דאיפשר לומר דקא אמר מטי תנא לקדשים (פי' דהאי תנא דיליף מהא דכתיב ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אינה בזביחה שהוא דרך כבוד כגון שאינ' מחוסר אבר דבזביחה גופא נפקא לן מהא דכתיב זובח כו' וכמו דאיתא בסנהדרין (ד' ס) מנא ה"מ דת"ר אילו נאמר זובח כו' הייתי אומר בשוחט קדשים בחוץ הכתוב מדבר ת"ל כו' בזובח לעבודת כוכבים הכתוב מדבר ואין לי אלא בזובח כו' וא"כ האי קרא דלא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים הוא אפי' כעין פנים אע"ג שאינה דרך כבוד:

וע"ז אומר ר' יסא בשם ר' יוחנן זיבח לה טלה בעלת מום חייב מאי כדון כיי דמר ר' הילא לא תעשון כן כו' כל כו' לא תעשון כן ומזה מוכח דהש"ס דילן חולק על הירושלמי דבמס' עבודת כוכבים (ד' נ"א) אמרי' מנין לזובח בהמה בעלת מום לעבודת כוכבים שהוא פטור שנאמר זובח כו' אלא כעין פנים ודווקא אם עובדין אותה במקל שבר מקל בפני' חייב או הא דאיתא בע"ג (ד' נ"א) שחט לה חגב כתבו התוס' בעבודת כוכבים שרגילים לעבדה בחגב ולשיטת הירושלמי אם הוא כעין כנים אף שאינה דרך כבוד חייב: