נועם ירושלמי על סנהדרין ז:יא:ב

(הי"א) מתניתין המחלל את השבת בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת כו' ובגמ' אזהרה למחלל מנין כו' ונתני שלשים ושבע כריתות בתורה אמר ר' יוסי ב"ר בון שאם עשאן כולן בזדון שבת ובזדון מלאכה שהוא חייב על כל אחת ואחת (ופי' הפ"מ שלשה ושבע לא דווקא אלא איידי דפריך הכי לעיל (בה"ו) נקט נמי הכא בהאי כו' וכלומר דהא גם בשבת תני כריתות ובשבת גופא איכא ל"ט חטאות ומעתה נפישי כריתות טובא ואמאי לא תני שם כי אם שלשים ושש ומשני שאם עשאן כולם בזדון שבת כלומר דזה אינו אלא אם דווקא בזדון שבת ושגגות מלאכות דאיכא שגגות טובא ובהאי חייב על כל אחת ואחת ובזדון מלאכה שהוא חייב על כל אחת ואחת בתמיה כלומר דבזדון מלאכה ובשגגת שבת הא ודאי לא דבכה"ג דליכא אלא חדא שגגה ואינו חייב אלא אחת דזהו הנה שהיא אחת וכיון דלא פסיקא לי' לא תני לכולהו כו' וכל דבריו דחוקים:

ע"כ נראה לי דפריך וניתני שלשים ושבע כריתות שבתורה (פי' דבעשה מלאכה אחת איפשר דמחייב שתי כריתו' דהיינו אם קצר בשגגת שבת וזדון מלאכה ואח"כ קצר בשגגת מלאכה וזדון שבת וא"כ לא נודע לו עדיין דחייב קרבן וא"כ הוי כשגגה אחת ואעפ"כ חייב שתי חטאות והוא דהירושלמי סובר כמו דאמרינן בשבת (ד' ע"א) מילתא דפשיטא להו לאביי ורבא מיבעי' לי' לר' זירא דבעי ר' זירא מר' אסי ואמרי לה בעא מיני' ר' ירמי' מר' זירא קצר וטחן חצי גרוגרת בשגגת שבת וזדון מלאכות וחזר וקצר וטחן חצי גרוגרת בזדון שבת ושגגות מלאכות מהו שיצטרפו א"ל חלוקין לחטאות ולא מצטרפי:

וע"כ פריך וניתני שלשים ושבע כריתות שבתורה ולא פריך מזדון שבת ושגגות מלאכו' דמחייב ל"ט. דהתם אין רבותא דהוי כשגגות טובא ובשגגות טובא איפשר דחייב כמה חטאות והתנא לא תנא אלא שלשים ושש כריתות בתורה שאם עשאן בהעלם א' חייב על כל אחת ואחת והוא משום דהכריתות חלוקין אבל בשגגות מלאכות דהוי כשגגות חלוקות זה אינו חידוש דהא אף ששגגת כל מלאכה ומלאכה כולן משום שבת הוא אעפ"כ ה"ל כשגגות טובא ולא פריך אלא מהא דעשה מלאכה אחת שעשה תחילה בשגגת שבת ואח"כ עשה אותה בשגגת מלאכה דחייב שתי חטאות. וכמו דא"ר זירא דכל היכא דחלוקין לחטאות כו'. וא"כ כיון שעשה מלאכה אחת א"כ לא הוי כשגגות טובא וא"כ ניתני נמי שלשים ושבע וע"ז אמר ר' יוסי ב"ר בון שאם עשאן כולם בזדון שבת ובזדון מלאכות (והוא ט"ס וצ"ל) בשגגות מלאכות שהוא חיי' על כל אחת ואח' והטע' הוא משום דהוי כשגגות טובא וע"כ לא פריך מזה ליתני שלשים ותשע. והוא משום דשגגה מלאכות הוי טובא שגגות. וע"ז אומר דהא דחלוקין לחטאות ולא מצטרפי הוא מכיון שעשאה בשגגת מלאכה הוי כמו שגגה אחרת והראי' דהא אם עשאם כולן בשגגות מלאכות חייב על כל אחת ואחת וע"כ הא דשגגת מלאכה חלוק משגגת שבת היינו משום דהיא שגגה בפני עצמה וע"כ חלוקה ולא מצטרפי א"כ אין זה דומה להא דתנא במתני' דאשמועינן דאם עשאן כולם בהעלם א' דחייב על כל אחת ואחת ומהאי טעמא דהוי שגגה חלוקה ע"כ לא מצטרפי וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ז דשבת ה"א) אלא ר' חנינא לא אמ' כן אלא קצר חצי גרוגרת בזדון שבת ושגגות מלאכות וחצי גרוגרות בין הערבים בשגגת שבת וזדון מלאכות ושגגות שבו מהו שיצטרכו. א"ר מנא אע"ג דלא אמר ר' יוסי הא מילתא אמר דכותי' אכל חצי זית בידיעת קודש ובהעלם טומאה וחצי זית כו' ובידיעת הטומאה מהו שיצטרפו וכן בפרק ידיעות הטומאה ר' אסי בעי אכל חצי זית בידיעת קודש כו' עיי"ש: