נועם ירושלמי על סנהדרין ז:י:ח

שם (ה"י) אזהרה לבעל אוב מנין שנאמר אל תפנו אל האובות כו' ולמה לא תנינן ידעוני בכריתות ר' חזקי' בשם ר"ל מפני שנכללו כולם בלאו א' אל תפנו אל האובות כו' ר' יסא בשם ריש לקיש שהוא בל"ת הבא מכח עשה (ופי' הפ"מ דהואיל אל הפנה אצל האובות הוא דכתיב לא קאי הלאו אלא על האובות והידעונים דכתיב בתרי' וכלאו הבא מכח עשה הוא) והוא דוחק.

[ולי נראה שהוא כמו דאמרינן בסנהדרין (ד' ס"ה) מתני' ר"ע היא דאמר לא בעינן מעשה דקתני מגדף ובידעוני נמי ליכא מעשה וריש לקיש נהי דלא בעי ר"ע מעשה רבה מעשה זוטא בעי) וע"כ אומר ר' יסא בשם ר"ל שהוא (צ"ל שאינו] בל"ת הבא מכח עשה (פי' דידעוני לית ביה מעשה כלל. משא"כ בהני דכריתות אע"ג דר"ע היא דלא בעי מעשה רבה אבל מעשה זוטא בעי ומגדף ובעל אוב נמי אית ביה מעשה זוטא וכמו דאמר בסנהדרין שם). וע"ז אומר שאינו בל"ת הבא מכח עשה (פי' שאין בו מעשה כלל וע"כ לא קאמר שאין בו מעשה דהא מגדף נמי אין בו מעשה) אמר ר' זעירא קומי ר' יסא (נ"ל שצ"ל חזקי' הכן לא אתא ב"נ מחני ידעוני בכריתות אלא את (פי' לטעמי' דחזקי' דהטעם מפני שנכללו בלאו א'). וע"ז א' מ"ט לית תנא דמתני ידעוני בכריתות דהא בידעוני נמי חייב אלא דבאוב וידעוני מיחייב חטאת א' מפני שנכללו בלאו א' א"כ אמאי לא מצינו מי שיתני ידעוני בכריתו' ולא אוב וא"כ מוכח דהטעם משום דידעוני לית ביה מעשה כלל (וכה"ג אמרינן בסנהדרין (ד' ס"ה) מ"ש בעל אוב דנקט (פי' דהא יכול למינקט ידעוני ג"כ) וכן מקשה בירושלמי לר' חזקי' דלא מצינו א' שישנה במתניתין דכריתות ידעוני אלא את (פי' רק ר' חזקי' יוכל לשנות במתני' דכריתות א"ל כמה דאשתעי קרא אשתעי מתניתא (פי' דהואיל ופתח בו הכתוב תחילה והוא כמו דאמרינן בסנהדרין משום דפתח ביה קרא):