נועם ירושלמי על סנהדרין ז:א:ג

מתניתין ארבע מיתות נמסרו לב"ד סקילה שריפה הרג וחנק ר' שמעון אומר שריפה סקילה חנק הרג זו מצות הנסקלין ובגמ' ר' שמעון אומר שריפה חמורה מסקילה ורבנן מרין סקילה חמורה משריפה ר"ש אומר חנק חמור מהרג ורבנן מרין הרג חמור מחנק ר"ש דרש כל שם בת כהן בשריפה ורבנן מרין כל שם ארוסה בסקילה ר"ש דרש מה בת כהן שהחמירה התורה כו' הנה בירושלמי הזה יש ט"ס הרבה והפ"מ נדחק בזה מאוד ע"כ צריך לבאר ולהגיה והוא דאמרינן בסנהדרין (ד' מ"ט) סקילה חמורה משריפה שכן ניתנה למגדף ולעובד עבודה כוכבים מאי חומרא שכן פושט ידו בעיקר אדרבה שריפה חמורה שכן ניתנה לבת כהן שזינתה ומאי חומרא שכן מחללת את אבי' קסברי רבנן נשואה יצתה לשריפה ולא ארוסה ומדאפקה רחמנא לארוסה בסקילה ש"מ סקילה חמורה והנה שיטת הירושלמי נמי הכי הוא דלרבנן סקילה חמורה דרבנן סברי כל שם ארוסה בסקילה וא"כ מוכח דסקילה חמורה מדאפקה רחמנא לארוסה בסקילה וע"כ סברי דסקילה חמורה ור"ש סובר דכל שם בת כהן בשריפה (פי' אפי' ארוסה נמי וא"כ מדאפקי' רחמנא לארוסה בת כהן מכלל ארוסה בת ישראל אלמא דשריפה חמורה).

וע"ז אומר אח"כ ר"ש אומר חנק חמור מהרג ורבנן מרין הרג חמור מחנק ר"ש דריש מה בת כהן שהחמירה תורה בארוסה שהיא בשריפה הקילה בנשואה שתהא בסקילה (והוא ט"ס וצ"ל) ולא הקילה התירה בנשואי' שתהא בסקילה דהא ר"ש אומר כל שם בת כהן בשריפה בת ישראל שהקילה התורה בארוסה שתהא בסקילה אינו דין שמיקל עלי' בנשואה שתהא בהריגה (פי' אם הי' הרג חמור מחנק א"כ הי' בדין שתהא בהרג דנחית חד דרגא מארוסה שהיא בסקילה לנשואה דהא בבת כהן החמירה תורה דארוסה ונשואה בשריפה בת ישראל שהקילה התורה בארוסה שהיא בסקילה ונחית חד דרגא משריפה לסקילה א"כ נשואה נמי נחית חד דרגא ותהי' בהרג אם חנק קיל מהרג. אלא ודאי שחנק חמור מהרג וע"כ נחית חד דרגא בבת ישראל מארוסה לנשואה שארוסה היא בסקילה ונשואה בחנק והוא משו' דחנק חמור מהרג וזהו אליבא דר"ש דסובר דשריפה חמורה מסקילה וכל שם בת כהן היא בשריפה:

וע"ז אומר ורבנן מה אם בת כהן שהחמירה התורה בארוסה שהיא בשריפה (והוא ט"ס וצ"ל בסקילה) הקילה בנשואי' שתהא בסקילה (והוא ט"ס וצ"ל בשריפה) (פי' דרבנן סברי דנשואה יצתה לשריפה ולא ארוסה וכמו שאומר בירושלמי דרבנן סברי כל שם ארוסה בסקילה) בת ישראל שהקילה התורה בארוסה שתהא בסקילה (והוא ט"ס וצ"ל) בת ישראל שהקילה התורה בנשואי' שתהא בחניקה אינו דין שיקל עלי' בנשואי' שתהא בחניקה (צ"ל בהרג) (פי' דרבנן סברי דמה בת כהן החמורה הקילה התורה בנשואי ונחית חד דרגא מסקילה לשריפה א"כ רצתה התורה להקל בנשואי' אך מחמת דבת כהן חמירא ע"כ נחית לה חד דרגא וא"כ אם הי' הרג קל הי' להתורה להקל בבת ישראל הנשואה ב' דרגות מבת כהן שהיא בשריפה ולא חד דרגא והטעם איפשר לומר שהוא כמו דאיתא בפסחים (ד' ק"ד) אמרי כהנים לוים וישראלים תרי מילי נינהו בין לוים לישראל דכתיב בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי בין הכהנים ללוים דכתיב בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קודם הקדשים וע"כ כיון שבת כהן הנשואה הקילה התורה בחד דרגא מסקילה לשריפה א"כ בישראל הי' להתורה להקל בב' דרגות (שכהן גדול מישראל בב' מעלות הוא גדול מלוי הלוי גדול מישראל) וא"כ מוכח מזה דחנק קל מכולם וע"כ חייבת חנק. אבל אם הי' הרג קל הי' צריך שתדון בהריגה אלא ודאי שחנק קל ואיפשר ליישב ג"כ הא שאמר אינו דין שיקל בנשואי' שהיא בחנק (פי' וא"כ מוכח דחנק קל והפ"מ פירש בדחוקים גדולים עיי"ש.