נועם ירושלמי על סנהדרין ה:א:יא

עוד שם את מה עבד לפעור או למרקוליס ובמה עבדה בעבודתה או בעבודת גבוה נשמעינה מהדא מעשה שבאו שנים ואמרו ראינו זה עובד עבודת כוכבים ואין אנו יודעין פעור הי' או מרקולי' הי' דנין אותו בשתיהן ובאיזה מזדכה פוטרין אותו. והנה הפ"מ נדחק שם מאוד בפירושו:

ע"כ נראה לי לבאר דמיבעי' לי' אם צריך לשאול אם עבד בעבודת' או בעבודת הגבוה. וע"ז אומר נשמעינה מהדא מעשה שבאו שנים ואמרו ראינו זה עובד עבודת כוכבים ואין אנו יודעין פעור הי' או מרקוליס הי' דנין אותו בשתיהן ובאיזה מזדכה פוטרין אותו (פי' שאם עבד בעבודת מרקוליס כגון בזריקת אבנים אנו אומרים שפעור הוי העבודת כוכבים וא"כ לא עביד בעבודתה ואם העבודה הי' שפיער את עצמו לפני העבודת כוכבי' אנו אומרי' שמרקוליס הי' וע"כ באיזה נזדכה מהם פוטרין אותו. וא"כ אם צריך לשאול בעבודתה ובעבודת הגבוה א"כ הי' צריך לשאול דילמא הי' עבודת הגבוה וכמו שיתבאר דהנה הירושלמי חולק על הש"ס דילן דאמרינן במס' עבודת כוכבים (ד' נ') אמר רב יהודה אמר רב עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל שבר מקל בפני' חייב זרק מקל בפני' פטור איתבי' ספת לה כו' או שנסך לפני' עביט כו' וכתבו התוס' בד"ה חייב אפי' אין עבודתה בכך וצריך לומר דמ"מ הי' רגילה כו' וכן ההיא דחגב צריך לומר שעובדין אותה בחגב בענין אחר שלא בשחיטה דאי אינה רגילה בו מה בעי לדמויי' כו' וכי יועיל צוארו דומה לבהמה להחשיב כעין פנים יותר משוחט בהמה בעלת מום כו' דאמרינן לקמן דפטור אלא ודאי דמיירי כו' שרגילין לעובדה בחגב ודמי לדרכה בכך כו':

והנה הירושלמי חולק ע"ז וסובר דכל שהוא כעין פנים דהיינו זריקה המשתברת אעפ"י שאין עובדין אותה בכך וכמו דאמרינן לקמן (פ"ז דסנהדרין ה"ט) ר' יסא בשם ר' יוחנן זיבח לה טלה בעל מום חייב מאי כדון דאמר ר' הילא לא תעשון כן כו' וא"כ סובר דאפי' שלא כדרכה חייב כמו דאמרינן התם כד מר ר' שמואל בשם ר' זעירא ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים א"ל מטי תנא לקדשים (פי' דהאי קרא קאי לשחוטי חוץ הוא דאתי האי מיבעי' לי' לכדתני' עד כאן הוא מדבר בקדשים שהקדישו כו' ולי נראה דאיפשר לומר דכד מר ר' שמואל בשם ר' זעירא ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים (דמזה מוכח דאפי' שלא כדרכה וכמו דאמרינן במס' עבודת כוכבים (ד' נ"א) אמר ר"א מניין לשוחט בהמה למרקוליס שהוא חייב שנאמר ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אם אינו ענין לכדרכה דכתיב איכה יעבדו כו' א"ל מטי תנא לקדשי' וצ"ל תנא מטי לקדשים (פי' כעין פנים שאעפ"י שהוא מחוסר אבר ורק בכעין זביחה שהוא בקדשים אפי' בעל מום ואפי' חגב שצוארו דומה לצואר בהמה. ואפי' בשלא כדרכה נמי חייב ואיתא בירושלמי (פ"ד דע"ג ה"ב) כיצד הוא מבטלה כו' והתני ר' חייא אבני מרקוליס שנתפזרו אין להם ביטול אמר ר' פינחס כאן בנזרקות) כאן שאינן נזרקות והפ"מ פי' שלא היו נזרקות אלא שהי' בתחילה ולא הי' רק עבודה כוכבים ולא תקרובת עבודת כוכבים. ולי נראה שאיפשר לומר שכאן בנזרק (פי' שהאבנים גדולות נזרקות כאן בשאינן נזרקות. וע"כ אומר אבני מרקוליס שנתפזרו והוי כעין זריקה המשתברת וע"כ הוי כמו שבר מקל בפני'. וע"כ חייב לשיטת הירוש' אפי' בשלא כדרכה כלל ודלא כשיטת הש"ס דילן דדווקא אם עובדין אותה במקל דזהו דווקא לשיטת הש"ס דילן אבל לשיטת הירושלמי דזובח טלה בעל מום חייב והיינו אפי' מחוסר אבר (דלא כהפ"מ שם) ע"כ חייב אפי' אין עבודתה בכך דהוי כעין זביחה:

וא"כ אם עבד מרקוליס בזריקת אבנים המשתברת א"כ חייב דדמי לכעין זריקה. וזהו אפי' לשיטת הש"ס דילן דכיון דעובדין אותה באבנים א"כ אם הוא כעין זריקה המשתברת א"כ חייב אך לשיטת הירושלמי אפי' אין עובדין אותה כלל בזו העבודה וא"כ איך אומר דבאיזה מהן שנזדכה פוטרין אותו דהיינו אם עבד באבנים אמרינן לפעור עבד וע"כ פטור כשאין עבודתה בכך. וא"כ אם הי' צריך לשאול אם עבדה בעבודת הגבוה. וא"כ דילמא עבד באבנים שנתפזרו בזריקתו א"כ הוי כעין זריקה וא"כ אפי' עבד לפעור נמי חייב אלא שודאי אין צריך לשאול על זהאם עבדה בעבודת הגבוה וע"כ אם עבדה בזריקת אבנים והוא עבודה כוכבים של פעור ע"כ פוטרין אותו וא"צ לשאול דילמא הוי כעין עבודת זריקה [ועי' בר"ן ר"פ ר"י שכ' ואחרים פירשו כו'] ודו"ק: