נועם ירושלמי על סנהדרין ד:ז:ה

עוד שם הכל כשירין לדון דיני ממונות ר' יהודה אומר אפילו ממזרין ר' יהודה אומר אין מדקדקין ביין נסך (ועיין בפ"מ שהוא במראה הפנים שהביא מה שכתב הסמ"ג במס' עבודת כוכבים (ד' ס') זיקא בין מלאה בין חסירה שרי דאין דרך ניסוך בכך כו' ונ"ל דהא דגרסינן בירושלמי פ' אחד דיני ממונו' א"ר יהוד' אין מדקדקין ביין נסך שעל כיוצא בענינים אלו אמר כן) והנה איפשר עוד לפרש שהוא כמו דאיתא במס' עבודת כוכבים (פ"ה ה"ו) ר' מאיר מחמיר בטהרות ומיקל ביין נסך כן רבנן מחמרין בטהרות ומקילין כו' או למאי דאיתא שם (ה"ז) כשם שנתנו פישוט ידים בטהרות כך נתנו פישוט ידים ביין נסך. או להא דאיתא במסכת עבודת כוכבים (ד' ע"ב) תנן התם הניצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה כו' אמר רב הונא ניצוק וקטפרס ומשקה טופח חיבור לענין יין נסך א"ל רב נחמן לרב הונא מנא לך הא אילימא כו' לטומאה וטהרה הוא דהוי חיבור הא לענין יין נסך לא הוי חיבור ובגיטין (ד' ט"ז) הא נמי תנינא טופח להטפיח חיבור דילמא לענין מקואות ור' יהודה כו' וע"ז אמר דכה"ג אין מדקדקין ביין נסך:

אבל נראה שהוא ט"ס בירושלמי דמה ענין הוא להא דאמר ר' יהודה בתחילה ובמס' עבודת כוכבים הוי לי' להביא הא דר' יהודה ומה שכתב הפ"מ דעוד אמר ר' יהודה לקולא ק הוא דוחק:.

ע"כ נראה לי שיש ט"ס בירושלמי והי' כתוב אין מדקדקין בי"ג ונפל טעות בדפוס והדפיסו בי"נ ואח"כ הדפיסו מבואר ביין נסך וקאי אהא דאמר לקמן כתיב לא תטה משפט אביונך בריבו בריבו אי אתה מטה אבל אתה מטה בדינו של שור ר' אבהו בשם ר' יוחנן ובלבד בדברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות ובזה יש שלשה עשר דברים כמו דמסיק ר' יוסי ב"ר חנינא אמר תלת עשרה וע"ז אומר אח"כ לא תטה משפט אביונך בריבו בריבו אי אתה מטה אבל אתה מטה בדינו של שור והוא ט"ס וצ"ל כמו דאיתא בסנהדרין (ד' לו) משפט אביונך אי אתה מטה אבל אתה מטה משפט של שור הנסקל ר' אבהו בשם ר' יוחנן ובלבד בדברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות כמה אינון אנן תנינן תשע תני ר' חייא חד עשר והי דינון תרתי אוחרנייתא הסריס וכל מי שלא ראה לו בנים כשר לדון דיני ממונות ולא דיני נפשות ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף פחות מבן עשרים ושלא הביא שתי שערות כשר בדיני ממונות ולא בדיני נפשות ויושב בדינו של שור ר' יוסי ב"ר חנינא אמר תלת עשרה והי דינון תרתי אוחרנייתא דנין שני דיני ממונות ביום א' ואין דנין שני דיני נפשות ביום א' אמר ר' אבין ואפי' נואף ונואפת ולי נראה שיש כאן ט"ס וחילוף השורות (וכצ"ל) אנן תנינן תשע תני ר' חייא חד עשר הי דינון תרתי אחרנייתא הסריס וכל מי שלא הי' לו בנים כשר לדון דיני ממונות ולא דיני נפשות ובכאן צ"ל והי דינון תרתי אחרנייתא ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף פחות מבן עשרים ושלא הביא שתי שערות כשר בדיני ממונו' ולא בדיני נפשות ויושב בדינו של שור ר' יוסי ב"ר חנינא אמר תלת עשרה דנים שני דיני ממונות ביום א' ואין דנין שני דיני נפשות ביום א' אמר ר' אבין ואפי' נואף ונואפת (פי' דקאמר תחילה והי דינון תרתין אחרנייתא והוא משו' דקאמר ר' יהודה אין מדקדקין בי"ג פי' שאין מדקדקין בשור הנסקל בי"ג דברים שיש בין דיני ממונות לדיני נפשות וע"כ פריך אהא דתני ר' חייא חד עשר ע"ז פריך להו והידינון תרתי אחרנייתא (לפי הגהתי) ע"ז אומר ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף פחות מבן עשרים שלא הביא שתי שערות כשר בדיני ממונות אבל לא לדיני נפשות (והוא דבדיני ממונות כשר מחמת חזקה דרבא שאם הגיע לכלל שנותיו חזקה שהביא סימני' כמו דאיתא בנדה (ד' מו) אבל לא לדיני נפשות ומסיק דהוי תלת עשר) וע"ז אמר ר' יהודה אין מדקדקין בי"ג (כצ"ל) דהיינו בי"ג דברים שיש בין דיני ממונות לדיני נפשות ואין מדקדקין בזה רק בזה דבעי כ"ג. אבל מלבד זה הוי כדיני ממונות וכמו דאמרינן בירושל' (פ"ק דסנהדרין ה"א) שור הנסקל כולו ממון הוא וגזירת הכתוב הוא שיסקל (פי' בעשרים ושלשה):