נועם ירושלמי על ראש השנה א:א:יג

עוד שם כאשר נדרת לה' אלקיך נדבה ויש נדר קרויה נדבה אלא לחייב על כל נדר ונדר על כל נדבה ונדבה איזהו נדר שאמרו האומר הרי עלי עולה ואיזהו נדבה שאמרו הרי זה עולה ר' חמא חבריהן דרבנן בעי אמר הרי עלי וחזר ואמר ה"ז ר' חנינא בעי לא מסתברא די לא אמר הרי זו וחזר ואמר הרי עלי איסור חמור חל על איסור קל אין איסור קל חל על איסור חמור ופי' הק"ע על הבעי' דחזר ואמר הרי זה מי הוי חזרה או לא:

ולי נראה ששגה בזה והפי' הוא בירושלמי דקאי על הא דאמר מתחילה ויש נדר קרויה נדבה אלא לחייב על כל נדר ונדר ועל כל נדבה ונדבה (דהוי אמינא דאינו חייב רק בל תאחר א' על כמה נדרים):

וע"ז בעי אם זה דוקא בב' קרבנות דהוי גופין מחולקים עובר על כל א' וא' אבל בקרבן א' אם אמר הרי עלי ואח"כ אמר הרי זו אם עובר ג"כ בבל האחר על נדר ונדבה או דילמא שאינו עובר רק על לאו א' של בל תאחר:

וע"ז אמר ר' חיננא בעי לא מסתברא די לא (פי' לא מסתברא אלא) אמר הרי זו וחזר ואמר הרי עלי (פי' דהבעי' של ר' חמא אינו שייך רק אם אמר תחילה הרי זו ואח"כ אמר הרי עלי. וכיון דעלי הוי חייב באחריות ע"כ חל על איסור קל. ע"כ שייך הבעי' אם עובר על לאו דבל תאחר על שניהם או דילמא כיון דנפטר בקרבן א' אינו עובר רק על לאו אחד דבל האחר אבל באופן דבעי לה ר' חמא באומר הרי עלי וחזר ואמר הרי זו אין איסור קל חל על איסור חמור וא"כ ודאי דאינו חייב רק על לאו אחד דבל תאחר ואין הכונה דלא חל כלל מה דאמר ה"ז. דהא חל לענין שזה הקרבן יהיה הקדש אלא לענין דאינו עובר רק על הנדר שאמר הרי עלי אבל לא על נדבה שאמר אח"כ הרי זו והוא שהביא הירושלמי בפ"ק דמגילה ר' חמא חברי' דרבנן בעי הביא רק סוף הירושלמי דר"ה וקאי על הא דאמר בראש השנה: