נועם ירושלמי על ראש השנה א:ז:ו

(ה"ז) א"ר חונה מאן תנא מפריחי יונים ר' ליעזר דתנינן המן שנים בשם ר' לעזר יוצאה אשה בעיר של זהב מפריחי יונים פסולים מן העדות א"ר מנא קומי ר' יוסה כל ההיא דסנהדרין כר' ליעזר (פי' הא דתנן בסנהדרין דמפריחי יונים אתי כר"א דהא רבנן פליגי על זה) א"ל ד"ה היא מהו דברי הכל היא הכא אמר ר' יוסה יודעין אנו שהוא פסול מעדות ממון מה בא להעיד כשם שהוא פסול מעדות ממון כך הוא פסול מעדות נפשות ועדי החודש כעדי נפשות ופי' הק"ע דקאמר בתמיה ועדי החודש כעדי נפשות דמיין אלא ודאי דכעדות ממון ובעדותממון כ"ע מודו דמפריחי יונים פסול או שצריך להגיה ועדי החודש כעדי ממון דמי ועוד נראה (שנתחלפו השיטות וצריך לגרוס אח"כ וכמו שאבאר) ופריך והא תני זה הכלל כל עדות שאין האשה כשירה לה אף הן אינן כשרין לה מאן תניתה רבנן. (בתמי') (פי' שזה ודאי לא אתי ככ"ע דהא תנן כל עדות שאין האשה כשירה לה אף הם אינן כשרים לה (וכה"ג פריך בסנהדרין (דף כ"ז) זה הכלל כל עדות שאין האשה כשירה אף הם אין כשרים לה מני אלימא ר' יוסי הא איכא עדות בדיני נפשות שאין האשה כשירה לה והן כשירין לה אלא לאו ר"מ היא) וא"כ ודאי אתי כר"א ואי אפשר לומר ד"ה היא) רבנן כר"א מודיי לי' פליגין עלויי (ופי' הק"ע רבנן כר"א מודיי ליה פליגין עילוי' בתמי' וסיומא דקושיא היא דאף לדבריך אי אפשר לאוקמי מתניתין דהכא כרבנן) ר' יונה בכם רב חונה כולהן דר"א (פי' דאפי' רישא דמתניתין דתנן אילו הן הפסולין המשחק בקוביא נמי אתי כר"א ואיפשר לומר שסובר דעדי החודש כעדי נפשות דמיין וכמו שאבאר לקמן וע"כ נראה לי שנתחלפו השיטות וצריך לגרוס הכא כולהון דר"א ועדי החודש כעדי נפשות אינון אתיין אילין פלוגתא א כאילן פלוגתא דתני עד זומם פסול בכל עדות שבתורה דברי ר"מ א"ר יוסי אימתי בזמן שנמצא זומם בעדות נפשות אבל אם נמצא זומם בעדות ממון על הממון נחשד ומממון נפסל ואתי' דר' יוסי כרבנן ודר"מ כר"א. (פי' דר' יוסי סובר דהוזם בדיני ממונות כשר בדיני נפשות כרבנן ודר' מאיר כר"א דהוזם בדיני ממונות פסול בעדות נפשות כר"א):

[אך שצריך לדקדק במאי דקאמר תחילה רבנן כר' אליעזר מודו לא פליגין עילוי' שזה אינו מדוקדק לפי' הק"ע:

ע"כ נראה לי לבאר כמו שבארתי בספרי נועם ירושלמי בברכות (רפ"ה) ר"א אומר בהודי' ר' יוחנן בשם רב מטין כר"א ביו"ט שחל להיות במו"ש כו' ר' יצחק ב"נ בשם ר"ח ב"נ הלכה כר"א לעולם ר' אבהו בשם ר"א הלכה כר"א לעולם אמר רב אחא בר יעקב לא בגין דאחין (צ"ל דאינן) תרתין שמועין אלא בגין דריב"נ ור"א תרווייהו בשם ר' חנינא בן גמליאל הלכה כר"א לעולם ובארתי בספרי (שם) פי' שריב"נ אמר בשם רחב"ג הלכה כר"א לעולם ור' אבהו בשם ר"א אמר הלכה כר"א לעולם וא"כ הם מימרות חלוקות אלא בגין דריב"נ ור"א תרווייהון בשם ר"ג הלכה כר"א לעולם (פי' דר"א נמי אמר הלכה בשם רחב"נ הלכה כר"א לעולם והוא משום דאי לאו הכי תקשה דהא אמרינן בש"ס דילן בפ"ק דנדה (דף ח') וכן אמר ר"א הלכה כר"א בד' כו' ופריך ותו ליכא והא תנן ר"א אומר אומר ברכה רביעית בפני עצמה ור"א אומר בהודאה והא אמר ר"א הלכה כר"א אמר ר' אבא ההוא דאמר משום רחב"ג דתניא ר"ע אומר אומר ברכה רביעית בפני עצמה רחב"ג אומר בהודאה והא קשיש מיני' טובא אלא משום דקאי רחב"ג בשיטתי' וא"כ אי לאו דקאי רחב"ג בשיטתי' לא הי' פוסק ר"א כר"א דהא אמר אין הלכה כר"א אלא בד' אלא משום דקאי רחב"ג בשיטתי' וע"ז אומר לא בגין דאינון תרתין שמועין פי' דר"א אומר מעצמו הלכה כר"א דריב"נ ור"א תרווייהון בשם דרחב"ג הלכה כר"א לעולם וע"כ פסק ר' אלעזר הלכה כר"א משום דרחב"ג קאי בשיטתי' אבל אי לאו רחב"ג לא הוי פוסק כר"א דהא ר"א אמר דאין הלכה כר"א אלא בד':

ובזה יתבאר הא דאמר בירושלמי רבנן כר' אליעזר מודו לי' פליגין עילוי' פי' דרבנן כר"א (פי' לר"א והוא אמורא מודו לי' פליגין עילוי' פי' אם מודו לי' דפסול בדיני ממונות ולא פליגי רק לענין נפשות א"כ סתם לן תנא כר"א בהא דתנן במתניתין זה הכלל כל עדות שאין האשה כשירה אף הם אינן כשירים וא"כ כיון שהאשה פסולה לעדות נפשות א"כ הם נמי פסולים בעדות נפשות א"כ סתם לן תנא כר"א (וכמו דאמרינן בסנהדרין דסתם לן תנא כר"מ) ואם פליגין עילוי' דאמרי אפי' בעדות ממון נמי כשר א"כ סתם לן בסנהדרין ג"כ כר"א דמפריחי יונים פסולין לעדות ואם כן אי מודו לי' אי פליגין עילוי' ע"כ צריך להיות הלכה כר"א וא"כ אמאי אמר ר' אלעזר הלכה כר"א בד' ותו לא הא הלכה כסתם משנה ור"א נמי סובר הלכה כסתם משנה וכמו דאמרינן בירושלמי בסוטה (רפ"ו) וכן ביבמות (פ"ד) ר' חזקי' ר' אבהו בשם ר' אלעזר כל מקום ששנה ר' מחלוקת וחזר ושנה סתם הלכה כסתם וא"כ אמאי אמר ר"א הלכה כר"א בד' ותו לא:

ועל זה אומר ר' יונה בשם ר"א רב חינא כולהון דר"א (וכמו שהגהתי) ועדי החודש כעדי נפשות דמיין וא"כ אפי' רישא דתני אלו הם הפסולין נמי כר"א אתי אילין פלוגתא כאינין פלוגתא דתני עד זומם פסול לכל עדות שבתורה דברי ר"מ א"ר יוסי אימתי בזמן שנמצא זומם לעדות נפשות אבל אם נמצא זומם בעדות ממון על הממון נחשד וממון נפסל וע"כ אעפ"י שהלכה כר"א אעפ"כ אמר הלכה כר"א בד' אע"ג דאיכא הא דמפריחי יונים אך זהו משום דקאי ר"מ בשיטתי' וכמו דמשני בפ"ק דנדה (שם) משום דקאי רחב"ג בשיטתי' אבל לעולם בהא נמי הלכה כר' אליעזר דהא סתם לן תנא כוותי' ודו"ק]: