נועם ירושלמי על פסחים ח:א:י

שם ר' חייא בשם ר' יוחנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקדושין ודכוותי' גירש אשה אין חוששין לגירושין ושמואל אמר חוששין לגירושין אתי דשמואל כר' יהודה דתנינן תמן מי כגנב חציו עבד וחציו בן חורין ר' יהודה מחייב וחכמים פוטרים.

והנה בספרי עמק יהושע ביארתי דהא דאמר אין חוששין לגירושין והקשו המפרשים דכיון דקידש אשה אין חוששין לקידושין א"כ איך אמר ודכוותי' גירש אין חוששין לגירושין וביארתי שם דהירו' סובר דלמשנה אחרונה דביום של רבו לרבו ביום של עצמו לעצמו א"כ אם קידש ביום של עצמו חוששין לקידושין ודלא כשיטת הש"ס דילן דאמרינן בגיטין (ד' י"ב) אלא מעתה יום של רבו ישא שפחה ויום של עצמו ישא בת חורין איסורא לא קאמרינן וא"כ אם קידש ביום של רבו שתחול הקידושין על יום של עצמו אינו חל הקידושין לאח"כ כיון דהשתא לא מצי לקידושי לא חל לאח"כ נמי דהא קידושין תלי ברצונה ג"כ וכ"ת הא היא מתרצית ג"כ אך כיון שאינו בא רק מחמת רצונה א"כ הוי כמו שהיא מתקדשת לאיש וכמו שכתב הר"ן משא"כ בגירו' שתלוי רק ברצונו ע"כ סובר שמואל דחוששין לגירושין ור' יוחנן סובר דכמו שאינו יכול לקדש שתחול הקדושין אח"כ ביום של עצמו ה"נ בגירושין עיי"ש בספרי עמק יהושע (ס' י"א) שהארכתי בזה:

וכעת נרא' לי דהא דקאמ' ודכוותה אין חוששין לגירושין לא קאי על חציו עבד וחציו בן חורין אלא הא דקאמר ודכוותה היינו דכוותה שהיא חצי' שפחה וחצי' בת חורין סובר ר' יוחנן דאינו מועיל גירושין דכמו שחציו עבד וחציו בן חורין אינו יכול לקדש כן חצי' שפחה וחצי' בת חורין אינה יכולה להתגרש דהא דחייב אשם שפחה חרופה הוא רק מצד שהם קידושי תורה אבל לא מצד שיכולה להתקדש וכמו דאמרינן בגיטין (ד' מג) כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אינה מקודשת אמר רב חסדא מי דמי התם לא שייר בקנינו הכא שייר בקנינו כו' אע"פ שאמרו המקדש חצי אשה אינה מקודשת אבל חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה קידושיה קידושין מ"ט התם שייר בקנינו הכא לא שייר בקנינו אמר רב ששת כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אין קידושי' קדושין ואם כו' איזה היא שפחה חרופה זו שחצי' שפח' וחציה בת חורין המאורסת לעבד עברי אלמא בת אתרוסי היא אמר לו כלך אצל ר' ישמעאל שהוא אומר בשפחה כנענית המאורסת לעבד עברי ושפחה כנענית בת אתרוסי היא אלא מאי אית לך למימר מאי מאורסת מיוחדת ה"נ מאי מאורסת מיוחדת וא"כ כיון שהוא לאו בתורת קידושין ע"כ לא מהני גבי דידה גירושין:

[וכן איתא בירושלמי (פ"ק דקידושין ה"א) ר' שמואל בר רב יצחק בעא שפחה חרופה במה היא קונה את עצמה לפוטרה מן המלקות ולבא לי' מן האשם פשיטא שאינה יוצאה בגט דאמר ר' חייא בשם ר' יוחנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושין ודכוותה גירש אשה אין חוששין לגירושין פשיטא שהיא יוצאה במיתת בעלה מהא דאמר ר' יוסי בשם ר' יוחנן תרגמא כו' והיא שפחה נחרפת לאיש בכתושה לפני איש מהו שתקנה עצמה במיתת רבו ובהשלים שש מה צריכא לי' כר"ע בחצי שפחה וחצי בת חורין המאורסת לבן חורין פי' בתמי' דא"כ אין שייך בזה מיתת רבו והשלמת שש. ברם כר' ישמעאל צריכה לי' דר' ישמעאל אמר שפחה כנענית המאורסת לעבד עברי הכתוב מדבר אם נשואי תורה היא (דהא שפחה כנענית לאו בת קידושין היא אלא דנשואי תורה היא אם אדוניו יתן לו אשה לא צורכה דלא מהו שתקנה עצמה במיתת רבו ובהשלים שש וכמ"ד אין עבד עברי עובד את היורש וא"כ מוכח מזה הירושלמי דהא דקאמר ודכוותי' אין חוששין לגירושין האי ודכוותה היינו אם היא חצי' שפחה וחצי' בת חורין וע"כ פשיט מזה על הא דבעא רב שמואל בר רב יצחק שפחה חרופה במה היא קונה את עצמה לפוטרה מן המלקות ולבא עלי מן האשם ופשיט מר' יוחנן דאמר מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושין ודכוותה גירש אשה אין חוששין לגירושין (פי' אם היא אשה שחצי' שפחה וחצי' בת חורין והוא כמו האמוראי שסוברים בגיטין (דף מ"ג) דחצי' שפחה וחצי' בת חורין אין קידושיה קידושין וגם רש"י פי' בגיטין (שם) דהא דאמר רב חסדא חצי' שפחה וחצי' בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון ומתו שניהם מתייבמת ללוי ואין אני קורא בה אשת שני מתים מה נפשך אי קידושי דראובן קידושין קדושי דשמעון לאו קידושין ואי קידושי דשמעוןקידושין קדושי דראובן לאו קדושין ופירש"י דמספקא לי' אי הוי בת קידושין]:

וע"כ אמר ר' יוחנן דאם גירש חציה שפחה וחצי' בת חורין אין חוששין לגירושין (פי' דלא הוי גירושין שאינה לא בת קידושין ולא בת גירושין והא דלא קאמר לענין קידושין הוא משום דנשואי תורה היא דהא חייב הבא עלי' אשם והיא חייבת במלקות ע"כ אומר ודכוותה גירש אין חוששין לגירושין ושמואל אמר חוששין לגירושין (פי' דהא דחצי' שכחה וחצי' בת חורין חייב הבא עלי' אשם הוא משום דהיא בת קידושין מחמת שלא שייר בקנינו וע"כ אמר חוששין לגירושין (והא דקאמר חוששין אעפ"י שהוא לקולא עיין בחגיגה (דף ט"ו) חיישינן שמא באמבטי עיברה וכן בשבת (דף קנ"א) ושמואל אמר חיישינן שמא חוץ לחומה לנו ופירש"י דחיישינן אמרינן נמי לקולא והביא ראיה מחגיגה]:

וע"ז אומר אתי דשמואל כר' יהודה דתנינן תמן גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין ר' יהודה מחייב וחכמים פוטרין ואמרי' בסנהדרין (ד' פ"ו) מ"ט דר' יהודה אמר קרא כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו מי שיש לו אחוה כו' וכתבו התוס' שאין יוצאי חלציו קרוים אחים כו' וא"כ אי אמרינן דמי שחציו עבד וחציו בן חורין יש לו קידושין א"כ יש להבנים אחוה וכמו דאמרינן בגיטין (ד' מ"ג) ת"ש המית מי שחציו עבד וחציו ב"ח נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשי ואי אמרת קידושיו לאו קידושין יורשין מנא ליה וע"כ אומר אתי דשמואל כר' יודה וכמו דשמואל סובר בחצי' שפחה וחצי' בת חורין דהוי קידושין כן הוא בחצי עבד וחצי בן חורין והא דאמר שמואל גירש חוששין לגירושין הוא דהא דאמר דחציו עבד וחציו בן חורין יש לו קידושין הוא משום דסובר דבשפחה חרופה דהיינו חצי' שפחה וחצי' בת חורין הוא מחמת דהוי קידושין וע"כ יליף מינה לענין חצי עבד וחצי בן חורין ועיין בספרי נחלת יהושע (סימן כ"א) שהבאתי מה שהקשה הר"ן מ"ש חצי עבד דהוי ספק קידושין וחצי' שפחה וחצי' בת חורין הוי קידושי ודאי משום דלא שייר בקנינו עיי"ש מה שביארתי על הירושלמי דיבמות גבי אנדרוגינוס שקידש אין חוששין לקידושין נתקדש חוששין לקדושין ודו"ק: