נועם ירושלמי על פסחים ו:ו:ד

עוד שם ר' יוסא בשם ר' יוחנן דר' יהודה היא דתנינן תמן אין שוחטין את הפסח על היחיד דברי ר' יהודה ור' יוסי מתיר ר' זעירא בעי קומי ר' מנא כו' פטור וכשר א"ל תנינן הכא פטו' ותנינן תמן כשר והנה הק"ע והפ"מ כולם פירשו בדוחק ולי נראה דהכי פי' דתנינן הכא פטור ותנינן תמן כשר והוא כמו דתנן בפסחי' (ד' צ"ג) הפסח שנמצאו קודם שחיטת הפסח כו' אחר שחיטת הפסח קרב שלמים וכן תמורתו אלמא דהוי מעצמו שלמים ולא בעי עקירה וע"כ קרב שלמים וכן תמורתו ור' יוחנן קאמר דדוקא שנמצא אחר שכיפרו הבעלי' לא בעי עקירה ושמואל סובר דאפי' משכו הבעלים את ידיהם הוי כמו חטאת בלא בעלים וע"כ גופו קרב שלמים וע"כ אומר שפטור וכשר כדתנן במתניתין לקמן (ד' צ"ה):

ונראה לי דהא דאמר ר' יוסא בשם ר' יוחנן צריך לגרוס אח"ז ר' יוחנן בשם ר' יוחנן דר' יהודה הוא דתנינן תמן שוחטין את הפסח על היחיד דברי ר' יהודה ר' יוסי מתיר (פי' דר' יוחנן מתרץ אליבא דשמואל שסובר דלא בעי עקירה ומשכו הבעלים את ידם הוי ממילא שלמים (והא דנשחט אחר תמיד של בין הערבים לשיטת הירושלמי אינו פסול כמו שביארתי):

אעפ"כ קשה דהיכן מצינו פטור וכשר. וע"ז אומר דר' יהודה דתנינן תמן אין שוחטין את הפסח על היחיד דברי ר' יהודה ר' יוסי מתיר וא"כ איפשר לומר דמיירי שמשכו הבעלים מן הפסח ונשאר רק יחיד. וא"כ כיון דבדיעבד אם זרק הורצה כמו דאמרינן לקמן (פ"ח דפסחים ה"ז) אמר ר' יוחנן מודה ר' יודה שאם עבר וזרק את הדם הורצה א"כ אכתי קאי לשם פסח וא"כ פסול דלא אמר ר' יוחנן אלא דאם זרק הורצה אבל אם לא זרק לא הורצה ע"כ הוא פסול ואעפ"כ לא הוי שלמים כיון דאכתי פסח הוא דהא אם זרק הורצה וע"כ הוא פטור מחמת דהוא אנוס ואפ"ה אינו כשר דלא הוי שלמים כיון שיש עדיין א' מהבעלים ואם זרק הורצה אעפ"כ הוי פסול דהא אין מניחין לו לזרוק ודו"ק: