נועם ירושלמי על פסחים ו:ו:ג

שם ר' חמא בר עוקבה בשם ריב"ח המושך ידו מפסחו גופו קרב שלמים ר' יונה אמר שלמים כשרים ר' יוסי אמר שלמים פסולים והא תנינן פטור סברין מימר פטור וכשר פתרון לי' פטור ופסול ר' יסא בשם ר' יוחנן אין לך פסח גופו קרב שלמים אלא שאבד ונמצא מאחר שכיפרו הבעלים והא תנינן פטור סברין מימר פטור כשר פתרין לה פטור פסול שמואל אמר כל שאמרו בחטאת מתה כו' גופו קרב שלמים והא תנינן פטור סברין מימר פטור פסול פתרין לה פטור כשר:

והנה משמע דשיטת הירושלמי הוא דלא כשיטת הש"ס דילן דאמרינן בפסחים (דף ע"ג) איתיביה רב חסדא לרב הונא שחטו ונודע שמשכו בעלים את ידם ותני עלה בחול כו' אי אמרת בשלמא בעי עקירה כו' מרישא הוי שלמים פסולו משום מאי משום ד"א דקא שחיט ליה אחר תמיד של בין הערבים עיבור צורה בעי כו' ולשיטת הירושלמי הוא רק למצוה שלא ישחוט אחר תמיד של בין הערבים אבל לא נפסל הקרבן. ועיין תוס' מנחות (דף מ"ט) בד"ה תלמוד לומר כו' והא דפליגי היינו אם שלמים אחר הפסח בעי עקירה דאי בעי עקירה הויפסח וע"כ הוא פסול אבל אי לא בעי עקירה א"כ ה"ל שלמים וכשר ועל כן אמר רבי יוחנן דאין לך פסח גופו קרב שלמים (פי' בלא עקירה) אלא א"כ נמצא מאחר שכיפרו הבעלים ושמואל אמר כל שבחטאת מתה גופו קרב שלמים א"כ כיון שמתו הבעלים אם כן הוי כחטאת שמתו בעלי' וכן משכו הבעלים נמי כיון שאין לו בעלים ובחטאת כל שאין לו הבעלים מתה וה"נ בפסח גופו קרב שלמי':