נועם ירושלמי על פסחים ו:ו:ב

(ה"ו) מתניתין שחטו שלא לאוכליו ושלא למנוייו כו' שחשו ונמצא בעל מום חייב כו' אמר ר' לעזר למי נצרכה לר' מאיר כו' אין תימר שני' היא שהוא בעל מום ובעל מום אין דרכו להתחלף הרי עגל אין דרכו להתחלף ואמר ר"א דברי ר"מ אפי' עגל אמר ר' יוסי אין יסבור ר"א כר"י אתיא היא דאמר ר' יוחנן בעל מום אין דרכו להתחלף עגל דרכו להתחלף שכן נצרכה לחלל והנה המפרשים נדחקו הרבה בפי' זה הירושלמי:

וע"כ נראה לי להגיה שכן נצרכה לחולין (פי' דלר' יוחנן שסובר דלא בעינן עשה מצוה לפוטרו מחטאת רק כיון שטעה בדבר מצוה אע"ג דלא עשה מצוה נמי פטור וא"כ אמאי חייב אם שחטו ונמצא בעל מום) וע"ז אומר שני' היא שהוא בעל מום ובעל מום אין דרכו להתחלף וע"ז פריך הרי עגל אין דרכו להתחלף ואמר ר' אלעזר אפי' עגל אמר ר' יוסי אין יסבור ר"א כר' יוחנן (פי' דלא בעינן עשה מצוה) אתיא היא דאמר ר' בעל מום אין דרכו להתחלף פגל דרכו להתחלף שכן נצרכה לחלל:

ונראה לי לפרש שכן נצרכ' לחולין (פי' הא דבעינן דרכו להתחלף הוא בחולין) אבל בקדשים אע"ג שאין דרכו להתחלף אעפ"כ טריד בהו לאפוקי בעל מום דלא איחלופי מיחלף ולא אטרודי מטרד וכן אמרינן בפסחים (ד' ע"ב) אמר רב ביבי אמר ר' אלעזר פוטר היה ר' מאיר אפי' עגל של זבחי שלמים ששחטו לשום הפסח א"ל ר' זירא לרב ביבי והאמר ר' יוחנן מודה ר' מאיר בבעלי מומין א"ל בבעלי מומין לא טריד בהו והאי טריד בי' בעא מיניה רבא מרב נחמן חולין לשום פסח מאי לי אמר ר"מ א"ל פוטר היה ר"מ אפילו חולין לשום פסח והא אמר ר' יוחנן מודה הי' ר"מ בבעלי מומין בעלי מומין לא מיחלפי והני מיחלפי וטעמא דר' מאיר משום איחלופי ולא איחלופי והא אמר רב ביבי אמר ר' אלעזר פוטר היה ר' מאיר אפי' עגל של זבחי שלמים ששחטו לשום הפסח אלמא טעמא דר' מאיר משום דטריד א"ל טריד אע"ג דלא מיחלף מיחלף אע"ג דלא טריד לאפוקי בעלי מומין דלא איחלופי מיחלף ולא מטריד טריד וע"ז אומר שכן נצרכה לחולין (פירוש הא דבעינן חלופי מיחלף היינו לחולין דלא טריד אבל בקדשים פוטר היה ר' מאיר אפי' עגל של זבחי שלמים ששחטו לשם פסח משום דטריד אע"ג דלא מיחלף לאפוקי בעלי מומין דלא איחלופי מיחלף ולא מיטרד טריד) ודו"ק ולקמן יתבאר עוד בזה באופן אחר:

עוד שם הא בגלוי חייב אמר ר' יוחנן דר"ש הוא ר' יעקב בר אחא ר' אימי בשם רשב"ל דר"ש הוא ופירש הק"ע דר"ש הוא דסובר כיון שאין בעשייתו מצוה חייב אע"ג דטריד אבל לר' מאיר ראוי שיהיה פטור וקשה הא אמרינן דמחייב ר"מ בבעלי מומין ששחטו אע"ג דלר' יוחנן לא בעינן דעשה מצוה אעפ"כ חייב משום דאין דרכו להתחלף וכמו שביארתי דלא איחלופי מיחלף ולא איטרודי מטריד וא"כ אפי' לר"מ נמי ניחא הא דתנן שחטו ונמצא טריפה בסתר פטור הא בגלוי חייב וא"כ אמאי מוקי ר' יוחנן כר' שמעון ועוד דלר"ל ודאי קשה דהא ר"ל סובר דאפי' לר' מאיר נמי בעינן עשה מצוה וא"כ אמאי אמר ר"ל דר"ש היא ע"כ נראה לי דהא דאמר הא בגלוי חייב וע"ז אמר ר' יוחנן הא מני ר' שמעון היא הוא משום דקשה להירו' הא דמקש' הש"ס דילן בפסחי' (ד' ע"ג) ר' זריקא בעי לדברי האומר מקלקל בחבורה פטור שחטו שלא לאוכליו חייב מה תיקן תיקן אם עלו לא ירדו שחטו ונמצא בעל מום חייב מה תיקן תיקן בדוקין שבעין ואליבא דר"ע דאמ' אם עלו לא ירדו שחטו ונמצא טריפה בסתר פטור הא בגלוי חייב מה תיקן ומשני תיקן להוציא מידי נבילה והירושלמי סובר דזה לא הוי מתקן מה דתיקן להוציאו מידי נבילה כיון שקודם ששחטו היה חי וע"ז אומר הא בגלוי חייב (פי' וא"כ קשה דמה תיקן. וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ו דפסחים ה"א) כל המקלקלין פטורין חוץ מן המבעיר והעושה חבורה בר קפרא אומר אפי' אינו צריך לדם אפי' אינו צריך לאפר א"ר יוחנן והוא שיהא צריך לדם וצריך לאפר א"כ קשה לר' יוחנן במה תיקן אם שחטו ונמצא טריפה בגלוי וע"ז אומר אמר ר' יוחנן דר"ש היא. ר' יעקב בר אחא בשם רשב"ל דר"ש היא ויתבאר זה במה דאמרינן בתמורה (ד' י"ז) דטריפה מעיקרא לא נחתא לה קדושת הגוף ואמרינן התם אמר לך שמואל כו' היכא דלא חזי מעיקר' לא נחתא לה קדושת הגוף והוא כר"ש בתמורה (ד' י"ט). וע"כ כיון דלא נחתא לה קדושת הגוף א"כ אינו קדוש רק לדמים ור"ש לטעמי' דאמר קדשי בד"ה לא בעי העמדה והערכה וגם ר"ש לטעמיה שסובר דפודין את הקדשים להאכילן לכלבים וא"כ תיקן [והוא משום דמשמע בירושלמי דפסחים וברפ"ב דשבת ובפ' בתרא דעירובין דסובר ר' יוחנן דאפי' לר"ש בעינן שיתקן וכמו שכתבו התוס' בפסחים (דף ע"ג) דפליגי אל יבא דר"ש. וע"ז משני ר' יוחנן דאתי כר"ש ור"ש סובר דפודין את הקדשי' להאכילן לכלבים וכמו דאמרי' בתמורה ודף ל"ב) דר"ש סובר דפודין את הקדשי' להאכילן לכלבי' ע"ש ודו"ק וכמו דתנן (פ"ג דמ"ש ד' י"א) צבי שלקחו בכסף מעשר ומת יקבר ע"י עורו ר"ש אומר יפדה ופי' הר"מ והרע"ב דפליגי אם פודין את הקדשים להאכילן לכלבים ור"ש סובר דפודין את הקדשים להאכילן לכלבים וגם לפי' הר"ש דפליגי אם קדשי ב"ה בעי העמדה והערכה אפ"ה מוכח דר"ש סובר דפודין את הקדשים להאכילן לכלבים ודו"ק ומיירי נמי דנמצא טריפה מחיים כיון שהוא בגלוי איפשר שנודע שהי' טריפה מחיים ודו"ק.

ולפי"ז איפשר לומר דהא דאמרינן שם שכן נצרכה לחלל לא נצטרך להגיה לחולין כמו שביארתי אלא דקאי אמתניתין דשחטו ונמצא בעל מום חייב וא"כ קשה דמה תיקן ולא ניחא לי' להירושלמי לתרץ דאתי כר"ע דאם עלו לא ירדו וע"כ אומר שכן נצרכה לחלל דמיירי כגון שנמצא שהי' בעל מום מחיים ואמרינן בתמורה (דף ל"ב) דבעל מום מעיקרו לא בעי העמדה והערכה. וא"כ יכול לפדותו ולאוכלו וע"ז אומר שכן נצרכה לחלל (פי' בבעל מום ניחא דהוי תיקון שכן נצרכה לחלל) הא בגלוי חייב (פי' דזה ניחא בבעל מום אבל טריפה בגלוי מה תיקן) וע"ז אמר ר' יוחנן הא מני ר"ש היא ומיירי כגון שנמצא שהיא טריפה מחיים וע"כ ניחא דתיקן לפדותו ולהאכילו לכלבים ואליבא דר"ש ובזה יתיישב הא שהקשו התוספות בפסחים (דף ע"ג) בתוד"ה שחטו ונמצא טריפה בסתר פטור תימא לר"י ואמאי פטור הא לא עשה מצוה ומתניתין אוקימנא כר' שמעון דמחייב לר' יהושע אפי' היכא דלא עשה מצוה וליכא למימר דהכא פטור משום דהוי כאנוס דע"כ לאו מטעם אנוס פטר לי' אלא משום דטעה בדבר מצוה כדמוכח בגמ' דפריך אי רבי אליעזר חטאת נמי חייב דהא לית לי' טעה בדבר מצוה פטור ותירץ ר"י דכל זה מדברי ר' מאיר וא"כ קשה דאיך מוקי לה בירושלמי ר' יוחנן כר"ש אבל לפי מה שביארתי דהטעם הא דטריפה בסתר פטור משום דליכא למימר דנמצאת דהי' טריפה מחיים כיון שהוא בסתר וא"כ קשה דמה תיקן אבל בגלוי ניחא דתיקן וכמו שביארתי אליבא דר"ש וכל זה הוא לשיטת הירושל' אבל לשיטת הש"ס דילן לא ניחא לי' לאוקמי שנמצאת שהי' טריפ' מחיים ועוד דבש"ס דילן הביא ברייתא דהשוחט חטאת בשבת בחוץ חייב שלש חטאות וא"כ מוכח דתיקן להוציאו מידי אבר מן החי ודו"ק ועיין (בפי"ג דשבת ה"ב) מה שביארתי שם בירושלמי ודו"ק]