נועם ירושלמי על פסחים ו:ה:ה

אמר ר"ח דברי ר"ש תיפתר שהי' שם חבורה אחת שלא שחטה. והנה הירושלמי הזה אינו מבואר והק"ע והפ"מ פירשו בדחוקים גדולים וע"כ נראה לי שצריך להגיה בירושלמי תיפתר שלא היה שם חבורה אחת שלא שחטה ודלא כמו שפי' הק"ע] והוא כמו דאמרינן בפסחים (דף ע"ב) למימרא דכל היכא דאית לי' קצבה מחייב ר' יהושע והרי תינוקות דיש להן קצבה ותנן מי שהיו לו שתי תינוקות א' למול אחר השבת וא' למול בשבת כו' ור' יהושע פוטר אמר ר'אמי הכא במאי עסקינן כגון שקדם ומל של ערב שבת בשבת דאיכא הך דשבת דטריד בי' הכא כגון שקדם ושחטינהו לאימורי ציבור ברישא וא"כ היכא דטרוד למול עדיין של שבת לא בעי דבר שאין לו קצבה. והא דאמרינן א"ל ר' יהושע לא אם אמרת באימורי ציבור שיש להם קצבה תאמר בפסח שאין לו קצבה מיירי דקדים ושחטינהו לאימורי ציבור ברישא דכיון דלא טריד ע"כ בעינן דבר שאין לו קצבה וא"כ הא דאמר דפסח הוי דבר שאין לו קצבה וע"כ פטור הוא נמי שלא הי' שם חבורה אחת שלא שחטה. וכיון דכולם שחטו את הפסח ע"כ הוא פטור מטעם דבר שאין לו קצבה וא"כ לא קשי' מהך משנה דתינוקות וכמו שמתרץ ר' אמי בפסחים (שם) דמיירי כגון שקדם ומל של ערב שבת בשבת דאיכא הך דשבת דטריד בי' בזה לא בעינן שיהא דבר שאין לו קצבה]:

וע"ז אמר ר' זעיר' מילתי' דר' ינאי אמרה והוא ששכח ומל את של שבת בע"ש מלו בשחרית ר' זעירא אמר סבר ר' ינאי פטור ר' אבא אמר חייב. וליידה מילה אמרה ר' ינאי בא להודיעך היך דרכן של תינוקות להתחלף על דעתי' דר' זעירא כר' ינאי על דעתי' דר' בא (כצ"ל) כר"מ (פי' דמקשה על התירוץ של ר"ח דבתינוקות אע"ג דהוי דבר שיש לו קצבה אעפ"כ פטור מחמת שקדם ומל של ערב שבת בשבת דאיכא הך דשבת דטריד בי' וע"כ אפילו שיש לו קצבה נמי פטור) מהא דמתרץ ר' ינאי פסח ים (דף ע"ב) על הא דתני אמר ר' חייא מאבל ערב א"ר מאיר לא נחלקו ר"א ור"י על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול ערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל של ערב שבת בשבת דחייב. על מה נחלקו כו' ופריך ותסברא מה התם דלא עביד מצוה פטר ר' יהושע היכא דקא עביד מצוה חייב אמרי דבי ר' ינאי רישא כגון שקדם ומל של שבה בע"ש שלא נתנה שבת לדחות [וכן איתא בירושלמי לקמן מחלפא היא מתניתין כו' אמר ר' יוסי ב"ר בון מן קושיא מקשה לה ר' ינאי והוא ששכח ומל של ע"ש בשבת פי' מחמת הקושיא דמחלפא מתניתין דרישא דקא עביד מצוה חייב וסיפא דלא קא עביד מצוה פטור וע"כ מתרץ ר' ינאי דברישא הטעם משום שקדם ומל של שבת בערב שבת שלא נתנה שבת לדחות]:

וע"כ אמר בירושלמי מלו בשחרית (פי' אם מלו של שבת בשחרית דמדקא מתרץ ר' ינאי דע"כ חייב משום שקדם ומל את של שבת בע"ש א"כ לא נתנה שבת לדחות כלל. אבל אם מלו בשחרית שנתנה שבת לדחות אלא דמלו את התינוק וא"כ לא טריד וע"כ פליגי בה דר' זעירא אמר סבר ר' ינאי פטור (כיון שנתנה שבת לדחות באותו היום והא דחייב היינו דוקא אם מלו של שבת בע"ש דלא נהנה שבת לדחות כלל) ר' אבא אמר חייב (דר' אבא סובר דאפי' מלו בשחרית בשבת אע"פ שנהנה שבת לדחות אעפ"כ חייב דכיון דמלו בשחרית וא"כ לא טריד. ותינוקות הוי דבר שיש להן קצבה, וא"כ כיון דמלו של שבת בשחרית הוי כמו דשחטינהו לאימורי ציבור ברישא דחייב כיון דהוי דבר שיש לו קצבה):

וע"כ פריך על ר' אבא שסובר דחייב וליידה מילה אמרה ר' ינאי (פי' דלר' אבא שאמר דאפי' מלו בשחרית כיון דלא טריד נמי חייב א"כ אמאי א"ר אבא כגון שקדם ומל את של שבת בע"ש הא אפילו אם מל את של שבת תחלה בשחרית נמי חייב). וע"ז משני בירושלמי בא להודיעך היך דרכן של תינוקות להתחלף (פי' דלעולם אפילו אם מלו בשחרית נמי חייב אלא בא להודיעך איך דרכן של תינוקות להתחלף דכיון דמלו של ע"ש בשבת שהיו סבורים שהוא של שבת. אם כן מסתמא מלו של שבת בערב שבת) אבל באמת אפילו מלו בשבת נמי חייב:

וע"ז אומר הירושלמי על דעתי' דר' זעירא כר' ינאי והוא (ט"ס וצ"ל) על דעתי' דר' אבא כר' ינאי (פי' דלר' אבא שסובר דהא דאמר ר' ינאי והוא שקדם ומל את של שבת בע"ש הוא לאו דוקא אלא דאפי' מלו בשחרית נמי חייב ניחא) דע"כ גבי תינוקות כיון דהוי דבר שיש לו קצבה ע"כ אינו פטור רק אם טריד אבל אם מלו של שבת בשחרית הוי כמו דקדים ושחטינהו לאימורי ציבור ברישא ע"כ חייב על דעתי' דר' זעירא (כצ"ל) כר"מ פי' כיון דר' זעירא סובר דאם מלו בשחרית נמי פטור וא"כ קשה דהא תינוקות הוי דבר שיש לו קצבה ובדבר שיש לו קצבה מחייב ר' יהושע לר' שמעון. ע"ז אומר על דעתי' דר' זעירא אתיא כר"מ דאפי' באימורי ציבור אעפ"י שיש לו קצבה וקדים ושחטינהו לאימורי ציבור ברישא נמי פטור וכמו דאמרינן לעיל דר"מ פוטר אפי' בדבר שיש לו קצבה

וע"כ אמרינן שם אמר ר' מנא קומי ר' יוסה מה דאמר רב חסדא כר' שמעון מה דאמר ר' ינאי כר' מאיר משיבין דבר בין ר"מ לר' שמעון [והק"ע פירש מאי בינייהו בין ר' מאיר לר' שמעון והוא שגה בכל הסוגי'] ובאמת הוא (ט"ס וצ"ל) משיבין דבר מר"מ לר' שמעון (פי' שאמר ר' מנא קומי ר' יוסה דמה שקלו וטרו אמוראי מהא דאמר ר' ינאי כגון שקדם ומל של ערב שבת בשבת וא"כ משמע דדוקא אם מל של שבת בערב שבת שלא נתנה שבת לדחות. אבל אם מלו בשחרית פטור אע"ג דתינוקות הוי דבר שיש להן קצבה ורב חסדא אמר דברי ר' שמעון תיפתר שלא הי' שם חבורה אחת שלא שחטה וע"כ כיון דלא טריד ע"כ בעינן שיהא דבר שאין לו קצבה אבל גבי תינוקות אע"ג דהוי דבר שיש להן קצבה אעפ"כ פטור משום דטריד למול עדיין וא"כ אפילו אם מלו של שבת בשחרית נמי חייב ולמה צריך ר' ינאי לאוקמי כגון שמל של שבת בע"ש וע"כ מקשה ר' מנא דמה דאמר רב חסדא כר' שמעון דלר' שמעון דקאמר דוקא דבר שאין לו קצבה דרישא דמתניתין היא ר' שמעון:

וכמו דאמרינן בפסחים (ד' ע"ב) מאן תנא דשני לי' בין ראוין לשאינן ראוין ר' שמעון וע"כ אומר דלדברי ר' שמעון יהי' חילוק בדבר שיש לו קצבה אם הוא טרוד. וע"כ הא דמחייב באימורי ציבור היינו דוקא אם שחטינהו לאימורי ציבור ברישא דשוב לא טריד ותינוקות אע"ג דהוי דבר שיש לו קצבה אך הא דפטור הוא מטעם שצריך עדיין למולו והוי טריד. והא דאמר ר' ינאי כגון שקדם ומל של שבת בע"ש הוא אליבא דר"מ וכמו דאמרינן בש"ס דילן בפסחים (שם) ר' חייא מאבל ערב אמר ר' מאיר לא נחלקו ר"א ור"י כו' ותסברא מה התם דלא עביד מצוה פטר ר' יהושע כו' וע"ז אמרינן אמרי דבי ר' ינאי רישא כגון שקדם ומל של שבת בע"ש כו' וא"כ הוא אליבא דר"מ. ולדברי ר"מ פטור נמי באימורי ציבור אע"ג דקדים ושחטינהו לאימורי ציבור ברישא אע"ג דהוה דבר שיש לו קצבה. וכן בתינוקות אפי' קדם ומל בשחרית נמי פטור וכמו דאמרינן בפסחים (דף ע"ב שם) אי הכי ר' מאיר אומר אף השוחט לשם אימורי ציבור פטור אע"ג דקדים ושחטינהו לאימורי ציבור ברישא כו'] וע"כ אמר ר' ינאי אליבא דר' מאיר רישא כגון שקדם ומל את של שבת בערב שבת שלא נתנה שבת לדחות (פי' משום שלא נתנה שבת לדחות כלל אבל אם מלו בשחרית ודאי פטור ועל זה מתמה ר' מנא משיבין דבר מר"מ לר' שמעון אשכחנן פלוגא בין ר"מ לר"ש בשיור (פי' שנמצא שבזה יש פלוגתא בין ר"מ לר"ש בשיור) אי אמרינן דאינו פטור רק בנשתייר וטריד עדיין בהם או אפי' שלא נשתייר כגון דקדים ושחטינהו לאימורי ציבור ברישא נמי פטור אפי' בדבר שיש לו קצבה וע"כ אמר הירושלמי אילין תינוקות ספיקות מה את עבד לון כדבר שיש לו קצבה או כדבר שאין לו קצבה. והוא משום דפליג תחילה ר"י ור"מ דלר"י הוא דאין לו קצבה הוא מטעם שלא נתנה התורה קצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל השנה וא"כ לפי"ז הוי תינוקות דבר שאין לו קצבה ולר' יוסי דהא דאין לו קצבה הוא מטעם שאין אתה יכול לעמוד על מנינן א"כ הוי תינוקות דבר שיש לו קצבה דהא יכול לעמוד על מנינן:

וע"ז אומר הירושלמי אילין תינוקות ספיקות מה את עבד לון כדבר שיש לו קצבה או כדבר שאין לו קצבה והוא (ט"ס וצ"ל) אין תעבדינון כדבר שאין לו קצבה אפי' אין שם תינוק אחר למול ואין תעבדינון כדבר שאין לו קצבה וט"ס וצ"ל) כדבר שיש לו קצבה והוא שיש שם תינוק אחר למול וכמו שביארתי דלר"ש בדבר שאין לו קצבה לא בעינן שיהא טריד כמו בפסח דאמר רב חסדא תיפתר דלא הי' שם חבורה אחת שלא שחטה (כמו שהגהתי) ובדבר שיש לו קצבה בעינן דוק' שיהא טריד אבל אם לא טריד חייב והא דסובר ר"ש דחייב באימורין היינו אם קדם ושחטינהו לאימורי ציבור ברישא.

וע"ז אומר איתא חמי הקדים זמנו פטור איחר זמנו חייב, והוא כמו דמקשה הש"ס דילן בפסחים (דף ע"ב) הא דתני ר' חייא כו' אמר ר' מאיר לא נחלקו ר"א ור"י על שהיו לו ב' תינוקות אחד למול בע"ש וא' למול בשבת ושכח ומל את של ע"ש בשבת דחיי' על מה נחלקו על שהיו לו ב' תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת דר"א מחייב חטאת ור' יהושע פוטר ופריך ותסברא ומה התם דלא עביד מצוה פטר ר' יהושע הכא דקא עביד מצוה מחייבמקשה הירושלמי נמי איתא חמי הקדים זמנו פטו' איחר זמנו חייב (פי' אם הקדים את של שבת בע"ש פטור ואם איחר זמנו שמל את של ע"ש בשבת חייב והא צריך להיות הדין בהיפוך דאם מל של שבת בע"ש דלא עשה מצוה צריך שיהא חייב ואם מל של ע"ש בשבת צריך להיו' פטור דהא עשה מצוה) רב הונא אמר מחלפ' היא מתניתין דתני אמר ר' שמעון לא נחלקו ר"א ור"י על מי שהיו לו למול לאחר השבת ומלו בשבת שהוא חייב (פי' משום דלא עשה מצוה) ועל מה נחלקו על מי שהי' לו למול בע"ש ומל בשבת שר"א מחייב חטאת ור' יהושע פוטר (פי' משום דעשה מצוה) א"ר יוסי בר' בון מן קושיא מקשה לי' ר' ינאי והוא ששכח ומל של שבת בערב שבת כו' פי' שע"כ תני ברישא דשכח ומל של ערב שבת בשבת דחייב ואמאי הא עשה מצוה ומשני דקדים ומל של שבת בערב שבת ולא נתנה שבת לדחות ועל כן חייב: וכמו שביארתי תחלה דברי ר' ינאי כו':