נועם ירושלמי על פסחים ו:ה:ד

שם ר"מ אומר השוחט לכם אימורי ציבור פטור כו' הנה הסוגיא הזו ראיתי להק"ע שלא פירש בה ביאור מספיק וגם לא הגיה במקום שצריך להגיה. ע"כ אבאר כל הסוגיא הזו אמר ר"א דברי ר' מאיר אפילו עגל (פי' דברי ר"מ היא אפי' עגל שאין דרכו להתחלף נמי פטור) וכמו דאמרינן בש"ס דילן בפסחים (ד' ע"ב) מאן תנא דשני ליה בין ראוין לשאינן ראוין ר' שמעון היא דתניא א' הזבחים הראוין וא' הזבחים שאינם ראוים וכן השוחט לשם אימורי ציבור פטור דברי ר' מאיר, א"ר שמעון לא נחלקו ר' אלעזר ור' יהושע על שאינן ראוים שחייב כו' וע"ז אומר הירושלמי דברי ר' מאיר אפילו עגל [אע"פ שאין דרכו להתחלף] את ש"מ תרתי את שמעת מינה דבר שאין לו קצבה (צ"ל דבר שיש לי קצבה] ודבר שאין דרכו להתחלף יש בעשיתו מצוה (פי' דאת שמעת תרתי דר"מ פוטר אפי' שיש לו קצבה כגון אימורי ציבור וכן אפי' דבר שאין דרכו להתחלף כגון עגל שאין דרכו להתחלף בפסח) ובענין יש בעשיתו מצוה אליבא דר"מ פליגי בה ר"ל ור' יוחנן וכמו שאבאר:

רשב"ל אמר יש בעשיתו מצוה כגון יבמתו נדה ובא עליה ר' יוחנן אמר אין בעשיתו מצוה כגון שני שפודין אחד של שחוטה ואחד של נבילה וביקש לאכול מזה ואכל מזה ויותר נראה להגיה א' של נותר וא' של צלי דבזה יש חיוב חטאת וכמו דאיתא בש"ם דילן בפסחים (ד' ע"ב) בפלוגתא דר"ל ור"י עיי"ש] מתניתא פליגא על ר"י שכח ומל את שלאחר השבת בשבת ר"א מחויב חטאת ור' יהושע פוטר הרי אין בעשיתו מצוה ור"י פוטר (דהא אם נימול תוך זמנו אין בעשיתו מצוה ואפ"ה פוטר משום דטעה בדבר מצוה) שמואל קפוטקי' אמר למחר יש בעשיתו מצוה (איפשר לומר דלמחר יהי' מצוה ע"י המילה שמל תוך זמנו. וכבר הארכתי בזה בספרי נ"י ע"ש) אר"י דר"מ היא דר"מ א' דבר שיש בעשיתו מצוה פטור דבר שאין בעשיתו מצוה מחלוקת (כצ"ל) (פי' דדבר שיש בעשיתו מצוה פטור לכ"ע ודבר שאין בעשיתו מצוה מחלוקת ר"א ור' יהושע דלר"א חייב ולר"י פטור. ר"ש אומר דבר שאין בעשיתו מצוה חייב (כצ"ל) דבר שיש בעשיתו מצוה במחלוקת ר"א ור' יהושע (כצ"ל) (פי' דר' שמעון ס"ל דדבר שאין בעשיתו מצוה לכ"ע חייב כי פליגי בדבר שיש בעשיתו מצוה דברי ר' מאיר כו' והק"ע גריס ר' יוסי בשם ר"י דברי ר' מאיר ושגה בזה והוא ט"ס בירושלמי (וצ"ל) דברי ר' שמעון פי' שתחילה ביאר דברי ר' מאיר ומתחיל דברי ר' שמעין והוא שיהא שה תמים ובן שנה ושלמים וראוי להשתנות לש פסח (פי' שיהא שה תמים ובן שנה שיהי' ראוי להתחלף. ושלמים כדי שיהא בעשיתו מצוה דשלמים כשר שלא לשמה (ודלא כמו שפי' הק"ע). וראוי להשתנות לשם פסח (פי' שיהא שה מחמת שפסח אין לו קצבה א"כ איפשר שיקריבו עוד פסחים וע"כ פטור.

וע"ז אומר הירושל' את ש"מ תלת את ש"מ דבר שאין לו קצבה ודבר שדרכו להחליף כצ"ל (לאפוקי עגל) ודבר שיש בעשיתו מצוה (פי' דלר"ש אינו פטור אלא דבר שאין לו קצבה ודבר שדרכו להחליף ודבר שיש בעשיתו מצוה) וקאמר מה אית לך דבר שאין לו קצבה (כצ"ל) ר' ירמיה סבר מימר שלא נתנה התורה קצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל שנה ר' יוסי סבר מימר שאין את יכול לעמוד על מנינן (פי' לא מחמת שהתורה לא נתנה קצבה אלא שאינו יכול לעמוד על מנינם ויש לספק בכל עת דילמא יבואו להקריב עוד פסחים). ר' יוסה כד הוה מטי לאילין תינוקות ספיקות הוה אמר יפה לימדנו ר' ירמיה אית לך מימר שאין את יכול לעמוד על מנינן. אלא שלא נתנה התורה קצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל שנה. (פי' משום דקשה לר' שמעון שאמר דפליגי דוקא בדבר שאין לו קצבה אם כן איך פליגי בתינוקות דהא תינוקות הוי דבר שיש לו קצבה (וכן פריך הש"ס דילן בפסחים (ד' ע"ב) למימרא דכל היכי דאית ליה קצבה מחייב ר' יהושע והרי תינוקות דיש להם קצבה ותנן מי שהיו לו שתי תינוקות כו' ור' יהושע פוטר] וע"ז אמר ר' יוסי דכד הוי מטי לאילן תינוקות ספיקות הוה אמר יפה לימדנו ר' ירמי' (פי' דהא דאין לו קצבה בפסחים הוא מחמת שלא נתנה התורה קצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל שנה וא"כ האי תינוקות ספיקות נמי הוי כמו שאין להם קצבה אבל אי אמרינן דדבר שאין לו קצבה הוא מחמת שאין אתה יכול לעמוד על מנינם. וא"כ אמאי סובר ר' יהושע דפטור (והש"ס דילן סובר בפשיטות דתינוקות מקרי דיש להם קצבה וכמו דאמרינן בפסחים (ד' ע"ב) והרי תינוקות דיש להם קצבה ותנן מי שהיו לו שתי תינוקות כו' ור' יהושע פוטר אמר ר' אמי הכא במאי עסקינן כגון שקדם ומל של ע"ש בשבת דאיכא הך דשבת דטריד הכא כגון דקדים ושחטו לאימורי ציבור ברישא]: