נועם ירושלמי על פסחים א:ה:ב

שם (ה"ה) ועוד אמר ר' יהודה שתי חלות של תודה פסולות ומונחות על גג האיצטבא כל זמן שהן מונחות כל העם אוכלין כו' ובגמ' רשב"ל אמר בשם ר' ינאי כשירות היו משם מאי הוא פוסלן שלא לשהות עליהן את הזבח כו' והנה הק"ע פי' כשירות היו כלומר אפי' לא היה להן פסול גדול כלינה שהן עומדים לשריפה אפ"ה מאחר דאין להן תקנה לאכול ואפי' הן עדיין טעונות עיבור צורה יהבינן לי' התם והיכי דמי כגון שלא נשחט עליהן את הזבח ויש להם קדושת דמים משהקדיש ואין להם היתר עד שישחוט עליהן הזבח ויזרוק הדם דלחמי תודה אין קדושין קדושת הגוף אצא בשחיטת הזבח דתני על חלות לחם חמץ יקריבנה כו' וכן פי' הפ"מ והוא כמו דאמרינן בפסחים (ד' י"ג) משם ר' ינאי אמרו כשירות היו ואלא אמאי קרי להו פסולות שלא נשחט עליהן הזבח כו'.

אך לי נראה שזה דוחק דא"כ ה"ל להירושלמי למימר כשירות היו אלא שלא נשח' עליהן הזבח כמו שאומר בש"ס דילן. ע"כ נראה לי שהוא כמו דאמרינן בירושלמי (פ"ו דיומא ה"ו) ר' ירמי' אמר ר' אלעזר שאל פרים הנשרפים ושעירים הנשרפין מהו שיפסלו משום יוצא או לא וע"ז אומר מה צריכא לי' כרשב"ל ברם כר' יוחנן פשיטא לי' דאתפלגון השוחט תודה בפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם ר"י אומר חוץ לחומת ירושלים רשב"ל אמר חוץ לחומת העזרה. רשב"ל כדעתי' דאמר ר' אמי בשם רשב"ל בשר שלמים שיצא ואח"כ נכנס ונזרק עליו מן הדם כבר נפסל משם יוצא כו' וא"כ לרשב"ל הא שאומר רשב"ל השוחט תודה בפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם הוא משום דאם יקדש ע"כ נפסל ביוצא ע"כ אינו קדוש כלל והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בפסחים (ד' ס"ג) אלימא בעל בסמוך קא מיפלגי דרשב"ל סבר על בסמוך ור' יוחנן סבר לא בעינן על בסמוך והא איפלגו בה חדא זימנא דתנן השוחט תודה לפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם מאי חוץ לחומה ר' יוחנן אמר חוץ לחומת בית פאגי אבל חוץ לחומת עזרה קדיש ולא בעינן על בסמוך רבי שמעון בן לקיש אמר אפי' חוץ לחומת עזרה לא קדיש אלמא בעינן על בסמוך כו' וא"כ סובר הש"ס דילן דפליגי בעל בסמוך ולכאורה קשה דלמה אינו אומר הש"ס דילן דהטעם הוא משום דנפסל ביוצא וכמו דאית' בירושלמי וכמו דאמרינן בזבחים (ד' פ"ט) נימא מסייע לי' בשר קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים ר' יוחנן אמר כשר ר"ל אמר פסול ר' יוחנן אמר כשר הואיל וסופו לצאת ר"ל אמר פסול עדיין לא הגיע זמנו לצאת כו' וא"כ אמאי לא אמר הש"ס דילן כשיטה הירושלמי דע"כ לא קידש הלחם משום דאם יתקדש נפסל ביוצא ואיפשר לומר דהש"ס דילן סוב' דאעפ"כ קידש לר"ל אך שנפסל ביוצא

וא"כ איפשר לבאר דע"כ קאמר רשב"ל בשם ר' ינאי כשירות היו משום מאי הוא פוסלן שלא לשהות (צ"ל לשחוט) עליהם הזבח (פי' דכיון שמונחות על גג האיצטבא שהוא בהר הבית א"כ אינו מועיל להם שחיטת הזבח והוא משום דאם ישחט עליהם הזבח א"כ תהי' נפסלת ביוצא וע"כ רשב"ל לטעמי' שסובר דע"כ לא קדש הלחם וע"כ קרי להו פסולות אע"ג שבאמת הם כשירות שלא קידש עליהם הזבח אך מפני מה לא קידם בשחיטת הזבח משום דאם יתקדשו א"כ תהי' נפסלת ביוצא וע"כ קרי להו פסולות אבל בש"ס דילן בפסחים (ד' י"ג) משני כגון שלא נשחט עליהם הזבח כגון שאבד הזבח ולא משני כשיטת הירו' הטעם הוא משום דבש"ס דילן אמרינן משום ר' ינאי אמרו כשירות היו אלא שלא נשחט עליהם הזבח וא"כ כיון שאמר משום ר' ינאי אמרו ולא קאמר דרשב"ל אמרה א"כ לא יוכל לומר דהטעם הוא כמו דאיתא בירו' שאין השחיטה מקדש את הלחם ועוד דלשיטת הש"ס דילן אפי' לר"ל קידשם הלחם אלא שנפסל משום יוצא וע"כ אומר הש"ס דילן כגון שלא נשחט עליהם הזבח דהיינו שאבד הזבח.

וע"כ פריך ולא בשחיטה הן קדושות ויפדה ויאכל אמר ר' חנינא חולייא קומוי לא אוכל ואת אמרת יפדה ויאכל (פי' כיון דמשני דלא קידשם בשחיטת הזבח א"כ יפדה ויאכל וע"ז אומר חולין קומוי לא אוכל (פי' שיש לו הרבה חולין ואין אוכלים מצוי ויאכל קדשים):