נועם ירושלמי על ערלה א:ה:ז

ר' יוסי אומר אין נוטעים יחור. אמר ר' יוחנן עבר ונטעו מותר. עבר והרכיב אסור. ועיין במהרא"פ ודבריו תמוהים. והנה בספרי שפת הנחל ביארתי שהפי' הוא אם עבר ונטע מותר דזו"ז גורם מותר בדיעבד. אבל עבר והרכיב אסור ומיירי שיש בה פירות ור' יוחנן לטעמי' בש"ס במנחות (ד' ס"ט) דאמר ר' אבהו א"ר יוחנן ילדה שסיבכה בזקינה ובה פירות אפי' הוסיף מאתים אסור עיי"ש בתוס' וכיון שיש בה פירות אין גידולי היתר מעלין את העיקר האסור וכמו שכתב הרמב"ם (פ"ו מה' מ"ש):

אבל כעת לא נראה לי כן. והוא דכל זה הוא לשיטת רש"י דס"ל דזה מקרי זה וזה גורם הנטיעה ומה שגדל ע"י קרקע. ועוד דהירושלמי ס"ל דבאיסורי הנאה אסור זה וזה גורם. וכמו דאמרינן בירושלמי (ספ"ב דערלה) ר' הילא בשם רשב"ל ירדו לחמצן של עו"ג כר"א (פי' דזה וזה גורם אסור כו' אמר ר' מנא קומי ר' יוסי האיך מה דאת אמר תמן הלכה כר"א וכא הלכה כר"א לכל דבר. ופי' המפרש דזה וזה גורם בחמץ שעבר עליו הפסח שאסור בהנאה משא"כ בתרומה כו' וא"כ שיטת הירושלמי דלא כשיטת הש"ס דילן אלא דזה וזה גורם אסור בדבר שאסור בהנאה:

ע"כ נראה לי דעבר ונטעו מותר. הוא משום דנטיעה ע"י אגוז הוי דבר שזרעו כלה ודבר שזרעו כלה ס"ל להירושלמי דאפי' במידי דאסור בהנאה נמי מותר. ולא כמו שכתבו התוס' בע"ג (ד' מ"ט) לשיטת הש"ס דילן דערלה כיון שאסור בהנאה ע"כ אסור אפי' בדבר שזרעו כלה. אלא כיון שזרעו כלה אפי' בדבר שאסור בהנאה נמי מותר. אבל עבר והרכיב דהרכיב ערלה באילן אחר. א"כ הוי דבר שאין זרעו כלה ע"כ ס"ל דאפי' זה וזה גורם נמי אסור כמו שביארתי:

ובזה יתבאר הירושלמי שאח"כ אגוז של ערלה שנטעו וכן ביצת עו"ג שנעשית אפרוח ר' חגי בשם ר' יאשי' אתפלגון חזקי' וכהנא כהנא אמר מותרת חזקי' אמר אסורה על דעתי' דחזקי' איך איפשר לביצת עו"ג שנעשית אפרוח (פי' דלחזקי' דמיבעי לי' בע"ג (ד' מ"ו) דבעי חזקי' זקף ביצה להשתחות לה מהו כו' וקא מיבעי לי' האי זקיפתא אי הוי מעשר אי לא כו' ובירושלמי (פ"ג דע"ג ה"ה) אמרינן השתחוה לביצה חזקי' אמר לא אסרה ר' יוחנן אמר אסרה (ודלא כפי' המפרש שלא ידע שזהו הקושי' הוא דווקא לחזקי') וע"כ אמרינן (שם בע"ג) וכן הכא על דעתי' דחזקי' איפשר לביצת עו"ג שתעשה אפרוח אם כשפחסה אין כאן אפרוח. אם כשהכניסה לפנים מן הקלקלין. תא חמי אלו השתחוה לה לא אסרה. ומפני שהכניסה לפנים מן הקלקלין אסרה. א"ר יודן אבוי דר' מתני' תיפתר שגידר בה לע"ג (פי' וע"כ הוי תפיסת יד אדם). והנה המפרש מהרא"פ פירש שכהנא ס"ל שאין גדירה תפיסת יד גמורה כיון שלא פחסה:

והנה שגה בזה מאוד דהא אינהו פליגי באגוז של ערלה שנטע וכן בביצת אפרוח. וע"כ נראה לי דפליגי באגוז של ערלה שנטע. והוי זרעו כלה. אך דהוי איסורי הנאה. וכן בביצת אפרוח דחזקי' ס"ל דאסורה. דכיון דהוי איסורי הנאה ע"כ אסור אפי' בדבר שזרעו כלה וכמו שכתבו התוס' בע"ג (ד' מ"ט) וכמו שכתב הר"ן בנדרים (ד' נ"ד) בגידולין בדבר שזרעו כלה באיסורי הנאה דמי לחליפין. וכיון דחליפין אסור. א"כ לא גרע גידולין בדבר שזרעו כלה מחליפין. וכהנא אמר מותרה דס"ל דבדבר שזרעו כלה אפי' במידי דהוי איסורי הנאה נמי מותר. וכמו דאמר ר' יוחנן לעיל באגוז של ערלה דעבר ונטעו מותר. והא דקאמר עבר ונטעו הוא משום דלכתחילה ודאי אסור דהא הוי איסורי הנאה וא"כ איך יטע לכתחילה ליהנות מאיסורי הנאה אלא דאם עבר ונטע דבדיעבד מותר אפי' בערלה דהוי איסור הנאה כיון שהוא דבר שזרעו כלה ודוק: