נועם ירושלמי על נדה א:ג:ב
Noam Yerushalmi on Niddah 1:3:2 · נועם ירושלמי על נדה · free full Hebrew text
Open in the reader →שם (ה"ג) איזו היא בתולה כל שלא ראתה דם מימי' אעפ"י נשואה מעוברת משיודע עוברה כו' ובגמ' פעמים שהיא בתולה לדמים ואינה בתולה לבתולים פעמים שהיא בתולה לבתולים ואינה בתולה לדמים בתולה לדמים כשראתה ואח"כ נישאת (נראה לי שהוא ט"ס וצ"ל בתולה לדמים) (פי' ואינה בתולה לבתולים) כשנישאת ואח"כ ראתה בתולה לבתולים (פי' ואינה בתולה לדמים כשנשאה ואח"כ ראתה (והוא ט"ס וצ"ל) כשראתה ואח"כ נישאת כו' ואפי' נישאת) וקאי על בתולת דמים ואפי' נישאת הוי בתולה לדמים ואפי' עוברה ואפי' מניקה ואפי' שופעת כל שבעה לזכר וכל ארבעה עשר לנקבה פי' הוי בתולת דמים אם לא ראתה):
וע"ז פריך וקסמא בידה בשעה שהוא זכר שבע' ובשעה שהי' כר או נקבה אלא אימא הכי בשעה שהוא זכר שבעה ובשעה שהיא נקבה י"ד):
והנה פירושו דחוק מאד מה שכתב שתחילה סברו דכל שבעה לזכר היינו קודם שילדה היא שופעת כל שבעה לזכר וי"ד לנקבה דקודם שילדה מאי נ"מ בין זכר לנקבה:
ע"כ נראה לי לפרש דפריך וקסמא בידה והוא דאמר שתוכל להיות בתולה לדמים ואפי' נישאת ואפי' עוברה ואפי' מניקה ואפי' שופעת כל שבעה לזכר וארבעה עשר לנקבה דלמאי אומר אפי' שופעת כל שבעה לזכר דהא הוא אומר שהיא בתולה לדמים ואפי' נישאת ואפי' עוברה ואפי' מניקה וע"כ דיה שעתה וא"כ אם ראתה אחר הלידה אין שייך בה טומאת מעת לעת דהא היא בלאו"ה טמאה וא"כ כל הרבותא הוא ביום שלאחר הלידה שאינה מטמאה מעל"ע וא"כ מאי האי דקאמר אפי' שופעת כל שבעה לזכר וי"ד לנקבה ואם הרבותא דאעפ"י שראתה אח"כ אעפ"כ ביום ראשון דיה שעתה וע"ז אומ' וכי קסמא בידי' וכי בשע' שהיא רואה ביום ראשון יודעת שתשפע אח"כ שבעה לזכר וארבעה עשר לנקבה וכי מה ענין זה ליום ראשון מה שתראה אח"כ וע"ז פריך וקסמא בידה:
וע"ז משני בשעה שהוא זכר שבעה ובשעה שהיא נקבה י"ד והוא שהפסיקה דם טוהר (פי' דאם הפסיקה אח"כ דם טוהר עדיין הוי בתולת דמים ואם ראתה אח"כ דיה שעתה ואעפ"י שראתה כל שבעה לזכר וי"ד לנקיבה אעפ"כ אם הפסיקה דם טוהר וראתה אח"כ דיה שעתה דלענין דם טוהר לא שייך דיה שעתה דהא בלאו"ה הוא דם טוהר). וע"ז אומר שאם הפסיקה אח"כ הוי דיה שעתה וכל דמים שראתה מחמת לידה אעפ"כ הוי בתולת דמים (וכמו דאיתא בנדה (דף י') דם נדה לחוד ודם לידה לחוד):
וע"ז אומר כהדא דתני הפסיקה דם טהור ולא ראתה ואח"כ ראתה ובא מעשה לפני חכמים ואמרו דיה שעתה (והפ"מ פירש כלומר הא דאמרינן דמניקה דיה שעתה והוא שהפסיקה מדם טוהר שלה כו') ופירושו דחוק שמפרש דקאי אמניקה ולפי מה שביארתי קאי על בתולת דמים כמו שביארתי: