נועם ירושלמי על נדה א:ב:ב

שם (ה"ב) מתניתין כיצד דיה שעתה הי' יושבת במטה ועסוקה בטהרות פרשה וראתה דם היא טמאה וכולן טהורות כו' ר"א אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר ר' יהושע לא שמעתי אלא בתול' אבל הלכה כר' אליעזר ובגמ' בחייו לא ראה דעתו לאחר מיתתו ראה דעתו כו' כהדא דתני ארבע נשים שאמרו חכמים דיין שעתן כתמן טמא למפרע חוץ מתינוק' שלא הגיע זמנ' לראות מפני שאין לה כתמין דברי ר' מאיר וחכמים אומרים ארבע נשים שאמרו חכמים דיין שעתן כתמן טמא למפרע אבל תינוקת שהגיע זמנה לראות כתמה כראיתה מה ראי' דיה שעתה אף כתמה דיה שעתה אמר ר' ינאי מפני ששירפה מצוי (ופי' הפ"מ כלומר לה כי איצטריך לאשמועינן דאפי' בתינוקת שהגיע זמנה לראות והוה אמינא מפני ששירפה מצוי נחמיר בכתמה דאימר חזי' כו' קמל"ן והשתא ק"ו מה אם זו ששירפה מצוי ואת אמר דיה שעתה כראיתה אלו ארבע נשים שאין שירפן מצוי לא כש"כ ומכאן הוא שר' יהושע ראה דעתו של של ר' אליעזר והוא דוחק:

[ע"כ נראה לי שיש ט"ס בירושלמי (וכצ"ל) וחכמים אומרים ארבע נשים שאמרו חכמים דיין שעתן כתמן כראיתן מה ראיתן דיין שעתן אף כתמן דיין שעתןאבל תינוקת שהגיע זמנה לראות כתמה טמא למפרע א"ר ינאי מפני ששירפה מצוי וע"כ חמורה תינוקת שהגיע זמנה לראות שכתמה טמא למפרע וע"ז אמר ומה אם זה ששירפה מצוי אמר דיה שעתה דהא היא חמורה לענין כתם שכתמה טמא למפרע מפני ששירפה מצוי ואעפ"כ דיה שעתה אלו שאין שירפן מצוי לא כש"כ מכאן כו' פי' ומזה מוכח שמודה ר' יהושע לר' אליעזר שארבע נשים דיין שעתן ולא דווקא בתולה דהא בתולה חמורה מהם שכתמן טמא למפרע מחמת ששירפה מצוי]: