נועם ירושלמי על נדה א:א:ו

עוד שם הונא בר חיי' אמר מעת לעת שאמרו לקדשים אבל לא לטהרות התיב רב חסדא והתני מעשה בריבה אחת בעייתלו שהפסיקה לה שלש עונות ולא ראתה ואח"כ ראתה ובא מעשה לפני חכמים ואמרו דיה שעתה וכי יש קדשים בעייתלו אלא כשנעשו לטהרת קודש ולא כחולין הן תיפתר שנעשו לטהרת מי חטאת שמי חטאת חמורין מן הקודש תני מעל"ע שאמרו תולין אבל לא שורפין והוי ר' זעירא חדי בה:

[והנה בהקדמתי לספרי עצת יהושע כתבתי על הא שהפ"מ פי' דפריך ולא כחולין הן הוא משום דתנן (פ"ב דטהרות) חולין שנעשו עטה"ק הרי הן כחולין ולי נראה דלא כפי' הפ"מ דהא אמרינן בירושלמי (פ"ג דחגיגה ה"ב) אמר ר' יהושע בן לוי עד כאן בקודש מכאן ואילך בחולין שנעשו על טהרת הקודש (ובבבלי אמרינן דחמש ראשונות בין לקודש בין לחולין שנעשו על טהרת הקודש כו', וא"כ מאי פריך ולא כחולין הן ועוד דלפי מה שפי' רש"י בחולין (ד' ל"ד) בד"ה על ט"ת אין על טהרת קודש לא דבטלה דעתו ואין שם טהרת הקודש נתפסת עליהם וא"כ מאי משני תיפתר שנעשו לטהרת מי חטאת

וע"כ נראה דלא פריך רק אמעל"ע שבנדה דקאמר הונא בר חייא מעל"ע שאמרו לקדשים אבל לא לטהרות היינו אפי' בחולין שנעשו על טה"ק והואכמו שכתבו התוס' בחגיגה (ד' כ') דלא קתני במתני' אלא היכא דאיכא דררא דטומאה וה"נ תנן בפ"ב דנדה (ד' ז') דלא תני מעל"ע שבנדה משום דליכא דררא דטומאה כלל א"כ קיל מעל"ע שבנדה מכל הני דבמתניתין דליכא דררא דטומאה כלל וא"כ כיון דאמרינן בש"ס דילן דחמש אחרונות ליכא בחולין שנעשו על טה"ק (ולהירושלמי בחמש ראשונו' או שיש ט"ס בירו' וצריך לגרוס כמו בש"ס דילן) א"כ בודאי דבמעל"ע חולין שנעשו עטה"ק לאו כקודש דמי וע"ז אומר ולא כחולין הן וכן הקשו התוס' בנדה (ד' ו') בד"ה אבל היכא דליכא דררא דטומאה לא קתני כו' שהקשו דהא מעל"ע טמא אפי' בחולין שנעשו על טה"ק ואית להו דררא דטומאה טפי (פי' דהא חמש בתרייתא תני להו במתניתין משום דאיכא דררא דטומאה קצת ומעל"ע לא תני משום דליכא דררא דטומאה כלל עיין שם) וע"ז משני תיפתר שנעשו על טהרת מי חטאת שמי חטאת חמורין מן הקודש וע"ז אומר תני מעל"ע שאמרו תולין אבל לא שורפין והוה ר' זעירא חדי בה וא"כ מוכח דמעל"ע נוהג אף בחולין שנעשו עטה"ק נמי דהא לא היה קדשים בימי ר' זעירא ואעפ"כ הוי חדי בה דכיון דהוי ספק א"כ ברה"ר טהור וע"כ הי' יכול לשמור חולין שנעשו עטה"ק משום דכיון דהוי ספק א"כ טהור בר"ה וע"כ הוה חדי בה א"כ מוכח מזה שר' זעירא סובר דאפי' מעל"ע שבנדה ג"כ נוהג בחולין שנעשו עטה"ק):

וכעת נראה לי דהא דאומר אח"כ תני מעל"ע שאמרו תולין אבל לא שורפין והוי ר' זעירא חדי בה הוא תירוץ על מה שהקשה ולא כחולין וכמו שביארתי דכיון דלא תני במעלות והוא משום דליתא במעל"ע דררא דטומאה כלל והראי' דלא הני גבי מעלות וא"כ איך גזרו אפי' בחולין שנעשו על טהרת הקודש דהא קילא אפי מחמש בתרייתא. וע"ז אומר תני מעל"ע שאמרו תולין אבל לא שורפין וע"כ לא תני לה גבי מעלות והוא משום דגבי מעלות לא תני אלא הני דבודאי מטמאין אבל הני דתולין לא תני בהדי מעלות אבל לעולם דאית למעל"ע דררא דטומאה וע"כ גזרו אפי' בחולין שנעשו על טה"ק כמו בחמש קמייתא וע"כ אומר דהוה ר' זעירא חדי בה והוא משום דזעירא סובר דחולין שנעשו על טהרת הקודש כקודש דמי וכמו שהבאתי שם מהא דחולין (ד' לה) דר' זירא סובר דחולין שנעשו על טהרת הקודש כקודש דמי ודו"ק: