נועם ירושלמי על נדרים ה:ד:ב

שם (ה"ד) קונם שאיני נהנה לך ולנשאל נשאל על הראשון ואינו נשאל על השני אית תניי תני נשאל בין על הראשון בין על השני שמואל ברי' דר' יוסף בר בון כמ"ד לאחר האיסור ברם כמ"ד לאחר הנדר נדר שהותר מקצתו הותר כולו והוא (ט"ס וצ"ל) כמ"ד לאחר הנדר (פי' וא"כ הוי כמו ב' זמנים שאין הנדר חל אלא לאחר שנשאל על נדר הראשון) ברם כמ"ד לאחר האיסר (פי' בשעה שנודר) א"כ הוי כמו בזמן אחד וא"כ כיון שבטל מקצתו בטל כונו וכמו דאיתא בירושלמי (פי"א דנדרים ה"ט) הדא הוא ר' ישמעאל אומר אחרי הנדר (דהיינו אחר חלות הנדר) ר"ע אומר אחר האיסו' וכן בירושלמי (פ"ג דנדרים ה"ו) נדר מיורדי הים לאחר שלשים יום ונעשו בני יבשה תפלוגתא דר' ישמעאל ור"ע דר' ישמעאל אומר אחר הנדר ור"ע אומר אחר האיסר (פי' בשעה שאסר על עצמו אף שלא חל הנדר):

[ועיין מה שביארתי על הירו' (פ"ק דנזיר ה"ב) ועל מה נחלקו על האומר הריני נזיר ל' יום ועוד יום א' והוא דר' ישמעאל סובר דאחר חלות הנדר וע"כ הוי כב' נדרים ור"ע אומר דאחר האיסר וע"כ הוי כנדר א' ובירושלמי (פי"א דנדרים ה"ו) אמרה קונם תאנה שאני טועמת ועוד ענב תפלוגתא דר' ישמעאל ור"ע דר' ישמעאל אומר אחר הנדר ור"ע אומר אחר האיסר וע"כ אומר הכא נמי דלר' ישמעאל שאומר אחר הנדר היינו אחר חלות הנדר ע"כ הוי כב' נדרים ולא אמרינן דכיון שבטל מקצתו בטל כולו אבל לר"ע שאומר דאחר הנדר היינו אחר שעה שנדר ע"כ הוי כנדר א' וע"כ אמרינן דכיון שבטל מקצתו בטל כולו וכמו שהקשו התוס' בשבועות (ד' כ"ז) בד"ה הכי כו' הקשה ריב"ם כשקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת ונשאל על אחת מהן אמאי לא נשתרי בשני' מ"ש מהא דתנן קונם שאיני נהנה לכולכם הותרה א' מהם הותרו כולן ונראה דיש לחלק דהכא כיון דסלק למנין ב' נזירות כקיבל כל א' בפני עצמה דמי (והמחנה אפרים כתב דמ"ד לאחר הנדר ע"כ יכול לשאול אעפ"י שלא חל הנדר ע"כ אמרינן דכיון שבטל מקצתו בטלה כולו אבל למ"ד אחר האיסר ע"כ כיון שלא חל לא אמרינן דכיון שבטל מקצתו בטל כולו כיון שלא חל ולפי מה שביארתי תלי בזה אם הוא כנדר א' או כשני נדרים

והנה (ובפ"ק דנזיר) שם ביארתי דזהו דווקא לשיטת הירושלמי דבכל הדברים פליגי ר' ישמעאל ור' עקיבא אבל שיטת הש"ס דילן אינו כן וכמו שכתב הר"ן בנדרים (ד' פ"ד) ונראה לי דליכא למסמך אגמרא דבני מערבא כיון דגמ' דידן פליגי עלי' דלפום גמ' דידן אסורה בין בבני אדם כו' שהיה בכלל לשונו כו' לאחר מיכן וסברא דר"ע לא קשי' לן משום דהא מילתא תניא בל' ב"א כו' ור"ע במילתיה בתר קראי דייק כו' והוא משום דבירושלמי תלה לה בפלוגתא דר"י ור"ע עיין שם בר"ן שהאריך בזה:

ועוד דלפי מאי דאמר אביי בנדרים (ד' פ"ט) אביי אמר אפי' תימא ר' ישמעאל מתניתין תלי נפשה ביומא ברייתא תליא נפשה בנשואין וא"כ אפי' לר' ישמעאל אם תלה ביומי דהיינו לאחר שלשים בהא אזלינן בתר שעת הנדר ולא פליגי ר' ישמעאל ור"ע אלא אם אמרה הריני נזירה לכשתתגרש וח"כ תלי נפשה בגירושין אבל אם תלה ביומי אע"פ שלאח"כ נתגרשה אעפ"כ יכול להפר תחילה וא"כ ודאי לא שייך להך דנדר מיורדי הים לאחר שלשים יום ונעשו בני יבשה דהתם מיירי שאח"כ נעשו בני יבשה וא"כ ר' ישמעאל נמי מודה דאזלינן בתר שעת הנדר:

וע"כ איתא בירושלמי שם (פי"א ה"ט) על המשנה ונדר אלמנה וגרושה כו' הדא היא ר"י אומר אחר הנדר ור"ע אומר אחר האיסר (פי' משום דברייתא תני דפליגי אם אמרה בפירוש הריני נזירה לאחר שאתגרש ובזה פליגי ר' ישמעאל ור"ע ולא במתניתין וכמו דאמר אביי כו'. ע"ז אומר הירושלמי הדא היא א ישמעאל אומר אחר הנדר ור"ע אומר אחר האיסר ולקמן (רפי"א דנדרים ה"א וה"ד) שם יתבאר דהירושלמי לא סבר כהך ברייתא דאם אמרה הריני נזירה לאחר שאתגרש כיון דהוי דברים שבינו לבינה ע"כ לא מצי מיפר אם לכתחילה נזרה לכשתתגרש וכמו דאיתא בירושלמי (רפי"א דנדרים) והא רבנן אמרי נדרי עינוי נפש מפר לעולם ור' יוסי אומר נדרים שבינו לבינה מיפר לעולם מה ביניהון כשאמרה קונם הנייתי עליך אם אצא מרשותך כו' כשלא אמר קונם הנאת גופי עליך לכשאצא מרשותך וע"כ אם הוי נדרי עינוי נפש יכול להפר אבל בדברים שבינו לבינה אינו יכול להפר וע"כ הירושלמי אינו סובר כהך ברייתא דפליגי אם אמרה הריני נזירה לכשאתגרש וא"כ כי פליגי ר ישמעאל ור"ע היינו אם נזרה לאחר שלשים ובתוך כך נתאלמנה או נתגרשה וע"כ מדמה הירושלמי כל הדברים שהבאתי לפלוגתא דר' ישמעאל ור"ע ועיין בספרי נחלת יהושע (ס' ח') ודו"ק: