נועם ירושלמי על נדרים ה:א:ד

ר' יוחנן בשם ר' ינאי השותפין קונין זה מזה בחצר וחייבין זה בנזקי זה אמר ר' בון בר כהנא באומר צבור ואקנה אבל אם צבורין לא קנה עד שיטלטל עיין במה שביארתי ע"ז בירושלמי (רפ"ח דגיטין ה"א) והנה מה שאמר ר' ינאי וחייבין זה בנזקי זה כתב הק"ע בבבלי ב"ק (ד' י"ג) פליגי תנאי ואמוראי בהך מילת' ושגה בזה דהתם הוא לענין שן ורגל דחייב דוקא בחצר הניזק וע"כ פליגי בזה אי אמרי' בחצר השותפין דהוי ובער בשדה אחר או לא והכא הפי' הוא לענין כל הניזקין שאחד מזיק לחבירו ע"י תשמישו וכמו האומר תחילה הדא דאת אמר חוץ מן הכביסה בחצר בכל החצר ברם בד' אמות דחברי' לא מצי ממחי בידי' אם היה המקום משופע אפי' בד' אמות דחברי' מצי ממחי בידיו. וע"ז אומר וחייבין זה בנזקי זה וכמו דאיתא (בפ"ג דב"ק ה"א) ואית דבעי מימר כיון שאמר לו הכנס נעשה כחצר השותפין דמר ר' יוחנן בשם ר' ינאי השותפין קונין זה מזה בחצר וחייבין זה בנזקי זה ולא כן אמר רב בממלא כל רה"י וזו ממלח כל רה"ר (פי' בתמיה) הא יוכל לילך במקום שאין משתמש אמר שכיון שדרכו להולך בחצר כמו שהוא ממלא כל החצר וע"ז אמר ר' ינאי השותפין חייבין זה בנזקי זה ולקמן יתבאר עוד בזה]: