נועם ירושלמי על נדרים ג:ב:י

עוד שם ר"ש בן לקיש בעי קומי ר' בא ר"ע להוסיף על דברי ב"ה כיי דתנינן תמן עד שבא ר"ע ולימד שנדר שהותר מכללו הותר כולו אמר לי' מה אם תמן נדר שהוא צריך חקירת חכם את אמר נדר שבטל מקצתו בטל כולו כאן שאינו צריך חקירת חכם לכש"כ ר' יוסי בשם ר' הילא משם נדר טעות שאילו הייתי יודע שאבא ואחי שם לא הייתי נודר הנה הפ"מ נדחק בזה ולי נראה שהפי' שר"ש בן לקיש בעי קומי ר' בא ר' עקיבא להוסיף על דברי ב"ה (פי' אם הא דאמר ר' עקיבא גבי הא דפותחין בשבת ויו"ט הוא להוסיף על דברי ב"ה (פי' ששם הוא רבותא יותר דאפי' בכה"ג אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו או שבכאן הוא רבותא יותר לומר נדר שהותר מקצתו הותר כולו והא דאמר ר"ע שם נדר שהותר מקצתו הותר כולו היינו שבזה אף ב"ש מודו (וכה"ג יש בירושלמי בפסחים (פ"א ה"ו) תני ב"ש אומרים אין שורפין בשר טהור עם בשר טמא וב"ה מתירין על דעתיה דבר קפרא ניחא שורפין פסול תורה עם פסול טומאת תורה וצריכין משמע טומאת דבריהן עם טומאת תורה על דעתיה דר' יוחנן אם פסול תורה עם טומאת תורה שורפין כש"כ טומאת תורה עם טומאת תורה (פי' וא"כ מהו החידוש בדברי ר"ח סגן הכהנים) ר' חנינא סגן הכהנים שני' משום ב"ש וב"ה (פי' דאפי' ב"ש דפליגי גבי פיגול דאין שורפין פסול תורה עם טומאת תורה מודו בזה דשורפין טומאת תורה ועיקר הרבותא הוא אליבא דב"ש דאפי' בית שמאי מודו בזה) א"ל מה אם תמן נדר שהוא צריך חקירת חכם את אמר נדר שבטל מקצתו בטל כולו כאן שאינו צריך חקירת חכם לא כש"כ (פי' וא"כ ודאי ר"ע בא להוסיף על ב"ה דאפי' בנדרים שצריך חקירת חכם נמי אמרי' כיון שהותר מקצתו בטל כולו וא"כ כיון דב"ש פליגי הכא אע"ג שא"צ חקירת חכם א"כ מכ"ש דב"ש פליגי התם בנדרי' שצרי' חקיר' חכם דלא אמרי' דכיון שהות' מקצתו הותר כולו וע"ז אומר ר' יוסי בשם ר' הילא משום נדר טעות שאילו הי' יודע שאבא ואחי שם לא הייתי נודר וע"כ איפשר אף דב"ש דפליגי בהא אבל התם מודו ושני' אליבא דב"ש ואיפשר לומר דפליגי והוא שר' בא סובר דמתניתין מיירי במחליף כמו דאיתא בנדרים (ד' כ"ו) אמר רבה דכולי עלמא כל היכא דאמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורין חוץ מאבא דכולהון אסור ואבי' מותר לא נחלקו אלא באומר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר (ופי' הר"ן דכיון דאיכא תרתי חדא דאיכא טעות לגבי האב ולגבי אחריני יש ג"כ טעות כו' שהוא אומר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם אפי' אחרים לא הי' אוסר אותן באותו לשון ולפיכך הי' אומר שלא הי' אומר כולכם אלא פלוני ופלוני וכיון דאיכא תרתי דהיינו טעות גמור לגבי אביו וטעות בלשון לגבי אחרים ס"ל לב"ה דכה"ג מקרי נדר שהותר מקצתו הותר כולו) ורב' אמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר כולם מותרין לא נחלקו אלא באומר אילו הי' יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולם אסורין חוץ מאבא כו' וע"כ סובר ר' בא דשם גבי שבתות ויו"ט הוא רבותא יותר ור"ע בא להוסיף על דברי ב"ה והוא משום דסובר דכאן מיירי דהוה טעות לגבי האב וטעות לגבי אחרים שהי' אומר זה וזה אסורין וא"כ לא הוי חידוש כ"כ. וע"כ בא ר"ע להוסיף דאפי' גבי שבתות ויו"ט שצריך חקירת חכם נמי אמרינן דכיון שהותר מכללו הותר כולו וע"כ בא ר"ע להוסיף ע"ד ב"ה ור"י בשם הילא דאמר משום נדר טעות שאילו הייתי יודע שאבא ואחי לא הייתי נודר א"כ לא הוי טפות רק לגבי האב. וע"כ כיון שב"ה סברי הכא דכיון שהותר מקצתו הותר כולו מכש"כ התם דנדר ע"י חכם דהותר כולו וא"כ הא דקאמ' ר"ע דנדר שהותר מקצתו הותר כולו הוא רבות' אליבא דב"ש:

[ובזה יתיישב מה שהבאתי הפר"ד בס' עמק יהושע (חלק ב' ג') הירושלמי (פ"ה דברכות) ר' ברכי' א"ר יוסי ורבנן חד אמר בין על הטל בין על המטר נשמע לו וחרנא אמר על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו כו' מאן דאמר בין על הטל בין על המטר נשמע לו איכן הותר נדרו של טל א"ר תנחומא כו' סברין מימר נדר שהותר מכללו הותר כולו אית דבעי מימר כבנה של צרפות והקשה הפר"ד על הרא"ש שנסתפק דלרבה אדם שנדר משני דברים כו' ומצא חרטה על א' מהם מי אמרינן הכא מודי דהותר כולו כיון דלא שייך החלפה דדוקא במידי דשייך כולכם וגם זה וזה בהא קאמר רבה דבעי החלפה או דילמא לא אמרינן דכיון שהותר מקצתו הותר כולו אלא היכא דמחליף והקשה מהירושלמי דמוכח דבב' דברים נמי אמרינן דכיון שהותר מקצתו הותר כולו אע"ג דלא שייך החלפה לא בעינן החלפה ואמרינן דכיון שהותר מקצתו הותר כולו וביארתי שם שיש חילוק בין היתר ע"י טעות דבעינן החלפה ובין אם ההיתר ע"י חכם:

אבל לפי מה שביארתי כעת פליגי בזה בירושלמי דלר' בא מיירי דווקא ע"י החלפה אבל לר' יוסי בשם ר' הילא לא בעינן החלפה וכרבא דלא בעינן החלפה וא"כ ניחא הא דקאמר דנדר שהותר מכללו הותר כולו כיון דלא בעינן החלפה ודו"ק]: