נועם ירושלמי על נדרים יא:ט:ב

שם (ה"ט) מתניתין ונדר אלמנה וגרושה יקום כו' כיצד אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום ואינו יכול להפר כו' נדרה והיא ברשות הבעל והיפר לה אמרה הרי אני נזירה לאחר שלשים יום אעפ"י שנתאלמנה או שנתגרשה בתוך שלשים יום ה"ז מופר נדרה בו ביום ונתגרשה בו ביום והחזירה בו ביום אינו יכול להפר זה הכלל כל שיצתה לרשות עצמה שעה אחת אינו יכול להפר ובגמ' הדא היא ר' ישמעאל אומר אחרי הנדר ר"ע אומר אחר האיסר הי' נדר ואיסר כאחת האיך עבידא אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום ושמע בעלה ולא היפר לה וגירשה והחזירה בתוך שלשים יום היינו נדר ואיסר כאחת הנה הק"ע פירושו דחוק מאוד וגם הפ"מ לא ביאר כל הצורך:

[ע"כ נראה לי שהפי' הוא הדא הוא ר"י אומר אחר הנדר ור"ע אומר אחר האיסר וע"כ פליגי בזה אם האיסר דהיינו שעת הנדר גופא היה ברשותו ואח"כ בשעת חלות הנדר לא הי' ברשותו או שבשעת האמירה לא הי' ברשותו ואח"כ היה ברשותו וע"ז אומר היה נדר ואיסר כאחת (פי' שבשניהם היה ברשותו ואעפ"כ תלי בפלוגתא דר"י ור"ע) וע"ז אומר האיך עבידא (פי' כיון שבשניהם היה ברשותו א"כ איך תלי בפלוגתא דר"י ור"ע) וע"ז אומר אמרה הריני נזירה לאחר שנשים יום ושמע בעלה ולא היפר לה וגירשה והחזירה בתוך שלשים יום היינו נדר ואיסר כאחת (פי' ואעפ"כ חלי בפלוגתא דר"י ור"ע] והוא כמו דתנן נדרה בו ביום ונתגרשה בו ביום והחזירה בו ביום אינו יכול להפר זה הכלל כל שיצתה לרשות עצמה שעה אחת אינו יכול להפר וא"כ תלי בפלוגתא דר"י ור"ע דלר' ישמעאל שאומר דאחר הנדר (היינו אחר חלות הנדר יכול הבעל להפר דלא הוי קודמין ואין הבעל מיפר בקודמין כיון שחלות הנדר הוא לאחר שהחזירה ור' ישמעאל אומר דבתר הנדר היינו חלות הנדר) אבל ר"ע שאומר דאחר האיסר (פי' בשעת הנדר גופא) וא"כ כיון דהאמירה היה מקודם שנתגרשה ולא היפר ונתגרשה והחזירה אח"כ א"כ הוי כמו דתנן הריני נזירה לאחר שלשים יום ושמע בעלה ולא היפר לה וגירשה והחזירה בתוך שלשים יום דאינו יכול להפר משום שאין הבעל מיפר בקודמין וא"כ ה"נ אין הבעל מיפר בקודמין וא"כ היינו נדר ואיסר כאחת ואעפ"כ תלי בפלוגתא דר"י ור"ע (והא שאומר דלר"י שיכול להפר משום דאזיל אחר חלות הנדר איפשר לומר דאפי' החזירה לאחר מעל"ע לשיטת הירושלמי דשעה שאינה ראויה להפר אינו עולה מן המנין) ודו"ק]: