נועם ירושלמי על נדרים יא:ז:ב

(ה"ו) מתני' יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר רמ"א לא יפר וח"א יפר ובגמ' א"ר זעירא טעמא דר"מ עיל' הוא רוצה שתדור יגרשנ' דלכן הי' לו לגרשה וגירס' הק"ע ופ"מ (להפר) משעה ראשונה (פי' דטעמא דר"מ שעילה הוא רוצה לגרשה שבאמת ידע שיש מפירין אלא עילה הוא רוצה שתדור ויגרשנה וע"כ אמר ר"מ דלא יפר והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בנדרים (ד' פ"ז) דפליגי בזה אי הוי שמועה וע"כ אינו יכול להפר אחר מעל"ע דר"מ אומר לא יפר דכיון ששמע שנדרה אעפ"י ולא ידע שזה. נדר אעפ"כ לא מיפר דכיון שיודע שיש מפירין אעפ"י שלא ידע כו' אעפ"כ לא יפר משום דהוי אחר יום שמעו ורבנן סברי דכיון שלא ידע שזה נדר ע"כ יכול להפר אפי' אחר יום שמעו:

[ונראה לי דע"כ מפרש הירו' הפלוגת' דטעמא דר"מ משום דעילה הוא רוצה כו' אבל באמת ידע שיש מפירין ואינו מפרש כשיטת הש"ס דילן דלש"ס דילן ניחא דאעפ"י שלא ידע שיש מפירין אעפ"כ אינו יכול להפר אחר מעל"ע משום דהוי ביום שמעו וזהו לשיטת הש"ס דילן דשעה שאינה ראוי להפר עולה מן המנין כמו שביארתי בריש פרקין וכמו דאיתא בנדרים (ד' ע"א) וכמו שכתב הרא"ש שם וע"כ אעפ"י שלא ידע שזה נדר דכיון שלא ידע שזה נדר א"כ הוי שעה שאינה ראוי' להפר אך שעה שאינה ראוי להפר נמי עולה מן המנין דאפי' גירשה נמי אין יכול להפר אם החזירה לאחר מעל"ע אע"ג דבודאי אינו יכול להפר וע"כ כיון דהוי לאחר יום שמעו ע"כ אינו יכול להפר אבל לשיטת הירושלמי דשעה שאינה ראויה להפר אינו עולה מן המנין וא"כ כיון דלא ידע שזה נדר א"כ הוי כמו שעה שאינה ראויה להפר ולשיטת הירו' אינו עולה מן המנין ע"כ אומר דטעמא דר"מ הוא דעילה הוא רוצה שתדור וע"כ לא מהימן במה שאומר שלא ידע שזה נדר דאעפ"כ היה לו להפר אלא ודאי דעילה הוא רוצה וע"כ לא יוכל להפר ולשיטת הש"ס דילן ברישא דאם לא הוי ביום שמעו כלל אבל שעה שאינה ראויה להפר עולה מן המנין ועיין בספרי אבי הנחל (דרוש ח') מה שביארתי שם בזה: