נועם ירושלמי על נדרים י:א:ה

עוד שם תני היפר האב את חלקו ולא הספיק הבעל להפר עד שמת הבעל האחרון מיפר חלקו של ראשון א"ר יוסי מתניתא אמרה כן אבי' ובעלה האחרון מפירין נדריה (פי הפ"מ מתניתא אמרה כן וממתניתין דלקמן שמענו כן דקתני נדרה והיא ארוסה ונתגרשה בו ביום ונתארסה בו ביום אפי' למאה אבי' ובעלה האחרון מפירין נדרי' והוא הדין אם מת הראשון ונתארסה בו ביום דחד טעמא אית להו). והוא דחוק:

ולי נראה דהא שאומר תני היפר האב את חלקו ולא הספיק הבעל להפר עד שמת הבעל האחרון מיפר חלקו של ראשו (פי' שמביא ראי' להא דתני תחילה דמיפר האב את חלקו ק בעל ולא שאינו צריך הפרה כלל כמו שאומר ר' נתן דדברי חכמים אין צריך להפר) וע"ז מביא ראי' מהא דתני היפר האב את חלקו ולא הספיק הבעל להפר עד שמת הבעל האחרון מיפר חלקו של ראשון (פי' וא"כ מוכח מזה דיש מיתה בהפרה והאב צריך להפר חלקו של הבעל ולא כר' נתן שאומר דחכמים אומרים דאינו צריך הפרה ולפי שיטת הירושלמי דאם אינו צריך הפרה א"כ איך תני שהבעל האחרון מיפר חלקו של ראשון דהא כיון שמת הבעל ח"כ סגי בהפרה קמייתא של האב ואינו צריך להפר אלא ודאי דיש מיתה בהפרה כת"ק והיינו דהאב צריך להפר וע"כ הבעל האחרון צריך להפר:

וע"ז אמר ר' יוסי מתניתא אמרה כן אבי' ובעלה האחרון מפירין נדרי' והוא דתנן לקמן (ה"ג) נדרה והיא ארוסה נתגרשה בו ביום נתארס' בו ביום אפי למאה אבי' ובעלה האחרון מפירין נדרי' אלמא דלא סגי בהפרת האב לחוד אם נתגרשה: