נועם ירושלמי על נזיר ג:ב:ב

מתני' מי שנזיר שתי נזירות מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד ואת השני' יום ששים וא' כו' ובגמ' השלים נזירותו הראשונה ובא להשען על השני' לא מצאו פתח לראשונה עד שמצאו פתח לשני' עלתה לו שני' ראשונה ונראה לי להגיה הירושלמי ולא כמו שכתב הפ"מ (וצ"ל) השלים נזירותו הראשונה ובא להשען על השני' ולא מצאו פתח לשני' עד שמצאו פתח לראשונה עלתה לו שני' ראשונה (פי' שעלתה ראשונה לשני') מה אנן קיימין אם באומר הריני נזיר שנים נדר שבטל מחציתו בטל כולו אם באומר הריני נזיר שלשים יום אילו ושלשים יום אלו לא בדא עלתה שני' ראשונה אלא כי אנן קיימין באומר הריני נזיר ונזיר (ועיין בספרי נחלת יהושע (ס' ח') שביארתי בזה) וע"ז אומר באומר הריני נזיר ונזיר באומר אלו לנזירות אבל אם אמר אילו לנזירותי ואילו לנזירות אחרת לא בדא (פי' כיון שהן שני נזירות מחולקות בימים מחולקים ע"ז לא תני השלים נזירותו ובא להשען על השניה דהיינו אם נשאל על הראשונה שעלתה לו נזירות ראשונה לשניה דכיון שהן ב' נזירות מחולקות א"כ איך תעלה מה שמנה נזירות הראשונה לשניה אפי' אם נשאל על הראשונה):

עוד שם אמר ר' אלעזר השלים נזירותו לראשונה מכיון שהביא קרבן וגילח עלתה לו ראשונה שניה ר' יעקב בר אחא פקיד לחבריה אין שמעתין מילה מר' אלעזר הוו ידעין דר' יוחנן פליג עד שיביא כל קרבנותיו כרבנן ברם כר' שמעון אפי' לא הביא חלא קרבן א' כו' וכן איתא לקמן א"ר יודא והדא מסייע לר' אלעזר לא כן ר' יעקב בר אחא מפקד לחברי' אין שמעתין מילה מר' אלעזר הוו ידעין דר' יוחנן פליג עד שיביא כל קרבנותיו וסברין מימר כרבנן וכא כרבי שמעון אנן קיימין והנה בביאור כל הירושלמי הזה נדחק בזה הק"ע והגיה בירושלמי ופירושו דחוק והפ"מ פי' דכל הענין בירושלמי הוא שר' אלעזר אמר דהשלים נזירותו ראשונה אפי' שהביא קרבן וגילח עלתה לו שני' בראשונה וע"ז מקשה לקמן ראשונה שני' והדא מסייע לר' אלעזר דאלו"ה אין יצא בקרבן שהקריב בראשונה על השניה הא הוי קרבנו קודם לנזרו וע"ז אומר דר' יוחנן לא פליג עליה בזה אלא בהא דאמר מכיון שהביא קרבן א' ור' יוחנן סובר כרבנן דעד שיביא כל קרבנותיו ופירושו ג"כ דחוק דמה שייך הפלוגתא דחכמים ור' שמעון להא דר"א דהשלים נזירותו הראשונה מכיון שהביא קרבן וגילח כו' דהיינו אם נשאלעל הראשונה עלתה לו שניה דזהו פלוגתא בפני עצמו חכמים ור' שמעון אם דאינו יכול לגלח עד שיביא כל קרבנותיו או כיון שהביא קרבן א' מותר לגלח ועוד דכיון דאמר ר"א דאם נשאל על הראשונה עלתה לו שניה תחתי' והוא כמו דאמר רבא בפ"ב דנדרים (ד' י"ח) ובשבועות (ד' כ"ז) דאם נשאל על הראשונה שניה חלה ובפ"ב דנדרים (שם) איתא לימא מסייע ליה מי שנזר שתי נזירות ומנה הראשונה והפריש קרבן ונשאל עליה עלתה לו שניה בראשונה והוא דכיון דאם נשאל עליה עלתה לו מה שמנה בראשונה לשניה וא"כ הוי כמו שהשניה חלה עליה למפרע כיון שנשאל על הראשונה א"כ הוי כמו שקדם נדרו לקרבנו כיון שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו וכן איתא בירושלמי (פ"ז דכתובות ה"ז) אית תניי תני מותרת להנשא בלא גט אית תניי תני אסורה להנשא בלא גט כו' ומאן דמר אסורה להנשא בלא גט שלא תלך אצל הזקן ויתיר עלי' את נדרה וקידושין חלין עליה למפרע כו' לפום כן אסורה להנשא בלא גט אלמא דיכול לגרשה מתחילה אעפ"י שלא חלו עליו עדיין קידושין אך כיון שאילו תתיר את נדרה נמצא קידושין חלין עלי' למפרע ע"כ יכולה להתגרש (ועיין בספרי נחלת יהושע (ס' ט"ו) מה שביארתי שם ודו"ק] וא"כ הכא נמי כיון שהתיר אח"כ הראשונה ומה שמנה לראשונה הוי לשני' א"כ מה שהקריב הקרבן הוי כמו שהקריב אחר השני' וא"כ לא הוי קרבנו קודם לנזרו:

ע"כ נראה לי לבאר הירושלמי אמר ר' אלעזר השלים נזירותו לראשונה מכיון שהביא קרבן וגילח עלתה לו ראשונה שני' ר' יעקב בר אחא פקיד לחברי' אין שמעתין מילה מר' אלעזר הוו ידעין דר' יוחנן פליג עלי' וא"כ משמע שר' יוחנן פליג ע"ז שאמר ר"א עלתה לו ראשונה שני' ע"ז אומר דר' יוחנן פליג לחכמים דאמרי עד שיביא כל קרבנותיו ואם לא הביא כל קרבנותיו לא יגלח וא"כ לחכמים אם גילח בודאי הביא כל קרבנותיו ואח"כ נשאל על הראשונה עלתה לו ראשונה לשני' וע"ז פליג דלחכמים אין הדין כן דכיון שהביא קרבנותיו א"כ לא יכול לשאול על נזירותו הראשונה וכמו דאיתא בשבועות (ד' כ"ז) אמר רבא נשבע על ככר ואכלה אם שייר ממנה כזית נשאל עלי' אכלה כולה אין נשאל עלי' כו' מיתיבי מי שנזר שתי נזירות ומנה ראשונה והפריש עלי' קרבן ואח"כ נשאל על הראשונה עלתה לו שני' בראשונה (פי' וא"כ לרבא כיון שהפריש קרבן איך נשאל עלי') וע"ז משני הכא במאי עסקינן בשלא כיפר והתני' כיפר בשלא גילח ור"א היא דאמר תגלחת מעכבא והתני' גילח אמר רב אשי נזירות קא רמית מי גרם לשני' שלא תחול ראשונה ואינה וע"ז אומר בירושלמי דר' יוחנן פליג דלחכמים דאמרי עד שיביא כל קרבנותיו וא"כ אם גילח הביא כל קרבנותיו וא"כ לא יוכל לשאול עלי' עוד וע"ז אומר דלא אתי אלא כר"ש דאמר אם גילח על אחת משלשתן יצא וא"כ צריך להביא עדיין עוד קרבנות וע"כ יכול לשאול אבל לרבנן אם גילח והביא כל קרבנותיו א"כ לא יכול לשאול עלי' והוא כמו דאיתא בש"ס דילן בשבועות (ד' כ"ח) הכא במאי עסקינן בשלא כיפר והתני' כיפר בשלא גילח:

עוד שם הפריש שתיהן כא' אין בידו אלא אחד (פי' דהוי כמו שאינו חייב אלא חטאת א' והפריש שתיהן כאחת ע"כ אינו קדוש אלא אחת) (ועיין לקמן (רפ"ה דנזיר) הפריש שתים כו' ונמצא שאינו חייב אלא אחת) הפרישה זו בפני עצמה וזו בפני עצמה והביא של זו בזו ושל זו בזו לא יצא דעל כל א' צריך להקריב קרבנו שהפריש עלי' וע"ז אומר הא לקדש קדשה לא כן תני ר' חייא קרבנו כו' על נזרו שיקדים נזרו לקרבנו ולא קרבנו לנזרו וע"ז משני שני' היא שעומד בנזירותו ופי' כיון שעומד בנזירותו ולאחר נזירותו הראשונה צריך למנות נזירות אחרת ע"כ יכול להקדיש אפי' קודם שחל הנזירות השני').

וע"ז אומר ניחא שני' ראשונה ראשונה שני' (פי' דמקשה דניחא שני' ראשונה דאם הפריש קרבנות על שני הנזירות והקריב על שבשני' בראשונה ניחא דאכתי לא הי' השני' אבל הא דאמר הפריש של זו בזו משמע דמה שהפריש על הראשונה הקרוב על השני' א"כ קשה דמה הקריב בראשונה הא היה צריך להקריב בראשונה) א"ר יודן והדא מסייע לר' אלעזר דאמר השלים נזירותו לראשונ' מכיון שהביא קרבן וגילח והיינו עלתה לו ראשונ' שני' (פי' אם נשאל לראשונה שני' חלה עלי'. וע"ז אמר לא כן ר' יעקב בר אחא מפקד לחבריה אין שמעתין מילה מר' אלעזר הוו ידעין דר' יוחנן פליג וא"כ ר' יוחנן דפליג משמע שחולק ע"ז וסובר שאם נשאל על הראשונה לא עלתה לו שניה ראשונה וא"כ קשה דהא מהכא משמע שאם נשאל על הראשונה עלתה לו מה שבראשונה לשניה וסברין מימר כרבנן (פי' דזהו דווקא לרבנן) והכא כר' שמעון אנן קיימין (פי' דזהו כמו לר' שמעון) דאם לא הביא כל הקרבנות יכול לשאול ורבנן פליגי עלי':

וע"ז א"ר חנינא בר' פנחס תיפתר בנזירותו ובנזירות של בנו והוא הפריש על הראשונה ואח"כ כשנולד לו בנו הפסיק נזירותו וא"כ אינו יכול להביא קרבן דהא אכתי לא השלים נזירותו וע"ז אומר שאם הקריב מה שהפריש על הראשונה על השני' דהיינו על נזירות בנו יצא. אבל לא מיירי כלל באם נשאל וע"ז אומר בדא עלתה ראשונה שני' (פי' דע"כ עלתה ראשונה שניה דכחדא נזירות אריכתא הוא כחו דא דאיתא בירו' (פ"ב ה"ט) לא חשין לההיא דתני ר' חייא כו' והוא דלא כפי' הק"ע והפ"מ שפירשו בדוחק):

וע"ז אמר ר' יוסי בר' בון לא כן סברין מימר באומר הריני נזיר בדין היה שלא יהא נזיר אלא אחת את הוא שהחמרת עליה שיהא נזיר שתים לא דייק שהחמרת עליה שיהא נזיר שתים אלא שאת אומר אין בידו כלום (פירוש שר' יוסי בר בון חולק ע"ז שאמר דר' יוחנן פליג דלרבנן דאמרי עד שיביא כל קרבנותיו ואם כן אם גילח והביא כל קרבנותיו לא יוכל להתיר) ע"ז אמר ר' יוסי בר' בון בדין היה שלא יהא נזיר אלא אחת (פי' דהא אין נזירות חל על נזירות) את שהחמרת עליה שיהא נזיר שתים (פי' דימנה תחינה נזירות ראשונה ואח"כ שניה אבל לא שהנזירות הוא מתחילה כך הוא אלא שעיקר הנזירות שניה הוא על נזירת הראשונה שהנזירות הראשונה אין מניחה לחול וע"כ את הוא שהחמרת להיות נזיר שתים אבל זה הוא מחמת שהנזירות הראשונה אינה מנחת לחול) וע"ז אומר לא דייק שהחמרת עליו שיהא נזיר שתים אלא שאת אומר אין בידו כלום (פי' כיון שהשלים נזירות הראשונה אינו יכול לשאול דנזירות אחריתא הוא זה אינו דזה הוא רק מחמת שהנזירות הראשונה אינה מנחת לחול וא"כ הא שנדחה הנזירות השניה הוא מחמת נזירות הראשונה א"כ הוי כמו שעדיין הנזירות הראשונה קיימת וע"כ יכול לשאול על נזירות הראשונה אפי' הקריב כל הקרבנות ואפי' גילח) והוא כמו דאיתא בשבועות (ד' כ"ח ושם) מיתיבי מי שנזיר שתי נזירות והפריש עליה קרבן ואח"כ נשאל על הראשונה עלתה לו שניה בראשונה הכא במאי עסקינן בשלא כיפר והתני' כיפר בשלא גילח ור"א היא דאמר תגלחת מעכבא והתני' גילח אמר רב אשי נזירות קא רמית מי גרם לשניה שלא תחול ראשונה ואינה ופירש"י כלומר מי גרם לך לומר שהימים המנויים לא לשניה נמנו אלא לראשונה דתימא אזלה לה ראשונה כו' ראשונה היה גורמת לך כו' ואינה והרי כו' שחרטתו של זה חרטה ועקר את הראשונה מעיקרא ונמצא מנין המנויה של שניה נמנה וכולה ראשונה אכתי הוה קיימא כשנשאל כו' וכן אמר ר' יוסי בר' בון דבאומר הריני נזיר (פי' באומר הריני נזיר ונזיר בדין היה שלא יהא נזיר אלא אחת דהא הראשונ' אינה מנחת לחול) אתה הוא שהחמרת עלי' שיהי' נזיר שתים והוא שאין הראשונה מנחת לחול אלא שאת אומר אין בידו כלום (פי' כיון שהביא קרבן וגילח אין בידו כלום דאזלא לה הראשונה ואינו יכול להתיר אלא ודאי כמו שהיא קיימת כשנשאל דהא הא אין מנחת לשניה וע"כ יכול לשאול אפי' אם הקריב כל קרבנותיו ואפי' לרבנן דר"ש נמי והוא כמו דסובר ר"א דאמר רב אשי נזירות קא אמרת כו' וכמו שביארתי ועיין בר"ן בנדרים (ד' י"ח) בד"ה לימא מסייע ליה ודו"ק