נועם ירושלמי על קידושין ג:א:ז

עוד שם ר' אבהו בשם ר' יוחנן ה"ז עולה לאחר שלשים יום ומכרה בתוך שלשים יום אינה מכורה הקדישה לא קדשה ליידא מילה א"ל לאחר שלשים לשייר לו גיזה ועבודה תלוש מן הקרקע הזה שאקנה לך לאחר שלשי' יום מכרו בתוך שלשי' יום אינו מכור הקדישו לא קדוש ליידא מילה אמר לו לאחר שלשים יום לשייר לו אכילת פירות הילך סלע זה שתקנה לי שדך לאחר שלשים יום ומכרה אינה מכורה ומה בינה לאשה אלא מכרה ה"ז מכורה: [והנה הפ"מ פירש הילך סלע זה כו' אינה מכורה ופריך הש"ס מה בינה לאשה שאם קידשה בכסף לאחר שלשים יום יכולה היא שתחזור בה בתוך שלשים ותתקדש לשני ומאי שנא בשדה בשלמא בחלוקה הראשונה לא קשה מידי דהתם כבר החזיק בגוף הקרקע והילכך אין המוכר יכול לחזור בו ולמכרה לאחר אבל הכא שנתן לו כסף ואומר שלא יקנה עד לאחר שלשים וכיון שקיבל זה כסף מיד אחר בתוך שלשים נתבטל מכר הראשון כמו בקידושי אשה:

והנה פירושו דחוק מאוד ע"כ נ"ל לבאר כמו שביארתי תחילה וכמו דאיתא בפ"ג דנדרים ודף כט) מידי דהוה האומר לאשה התקדשי לי לאחר שלשים יום דמקודשת ואעפ"י שנתאכלו המעות ופריך פשיטא וכתב הר"ן כלומר פשיטא דמהני כי התם ולמה לי' לתנא לאשמועינן וא"כ מאי קא מקשה פשיטא אדרבה צריכה רבה דמי דמי התם אעפ"י שנתאכלו המעות מ"מ הא איכא גבה שיעבודא דכסף וכדאמרינן התם פ' האומר הני זוזי לאו למלוה דמי ולא לפיקדון דמי ומשים הכי מקודשת דהא המקדש בשטר ונתקרע השטר קודם שלשים אינה מקודשת משום דכי חיילי קידושי ליכא שטרא וה"נ כיון דבדיבורא בעלמא אקדשה כי חייל הקדש ליתיה לדיבוריה וי"ל דאמסקנא סמיך דאמר דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט הילכך פשיטא דלא גרע אמירה לגבוה מכסף קידושי אשה משום הכי מקשה פשיטא:

ובזה יתבאר הירושלמי ר' אבהו בשם ר' יוחנן ה"ז עולה לאחר שלשים יום מכרה בתוך ל' אינה מכירה הקדישה לא קדשה כו' תלוש מן הקרק' הזה שתקנה לך לאחר ל' כו' ליידא מילה א"ל אחר ל' יום לשייר לו אכילת פירות והוא משו' דאם כונתו הי' שלא תחול המכירה אלא לאחר ל' א"כ לא הוי מכירה כלל כיון דהמכירה היה ע"י שיתלוש מן הקרקע והוי חזקה וקני לה בחזקה וא"כ בשעת חלות המכירה דהיינו לאחר שלשים יום תו ליכא לחזקה וא"כ לא הוי קנין כלל וא"כ תתבטל המכירה לגמרי וא"כ בודאי היה הכונה שתקנה לו השדה לאחר שלשים יום מעכשיו וע"כ כיון דקני מעכשיו ע"כ אעפ"י דליתא לחזקה לאחר שלשים אפ"ה קני וכמו שתירץ הר"ן דסמיך אמסקנא דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דהיינו מעכשיו וכמו דמסיק הר"ן אבל אי לאו הכי לא קנה וכמו דאמרינן בכתובות ודף פב) האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תקנה לך אלא לאחר שלשים לא קנה ועיין רש"י בב"מ (דף לד) על הא דקאמר אי נמי דקיימה באגם כו' וא"ת תקני ליה משיכה ראשונה שמשכה לו ע"מ לקנותה שעה הסמוכה לגניבתה הא אמרינן בכתובות (דף פד) האומר לחבירו משוך לי פרה זו ולא תקנה לך אלא לאחר שלשים לא קנה. וע"כ ודאי כונתו שיהיה הקנין מעכשיו וליידא מילה אמר ליה לאחר ל' יום לשייר אכילת פירות וע"כ אם מכרו אינו מכור:

וע"ז אומר הילך סלע זה שתקנה לי שדך לאחר שלשים יום מכרה בתוך שלשים אינה מכורה ומה בינה לאשה אלא מכרה ה"ז מכורה (פי' שבתחילה היה סבור דאף בכסף נמי ודאי כונתו שיקנה מעכשיו דאל"ה דילמא יתאכלו המעו' וא"כ לא יהי' קנין וא"כ כונתו שיקנה מעכשיו) וע"ז אומר מה בינה לאשה (פי' דכמו דבאשה אם בא א' וקידשה בתוך שלשים מקודשת לשני). דהכונה היה שתתקדש לאחר שלשים ומקודשת ואעפ"י שנתאכלו המעות וכמו דאמרינן בקידושין (דף נט) רב ושמואל דאמרי תרוייהו מקודשת ואפי' נתאכלו המעות מ"ט רני זוזי לא למלוה דמי ולא לפיקדון דמי כו' וה"נ גבי קנין קרקע אם קנה בכסף ודאי הכונה שיהיה חלות הקנין לאחר שלשים ואפי' נתאכלו המעות נמי הוי קנין וע"כ אם מכרה בתוך שלשים לאחר ה"ז מכורה: