נועם ירושלמי על קידושין ב:א:ט

עוד שם התקדשי לי בתמרה זו וכל מתניתין בשאמרה אי איפשי בזו אלא בזו אי איפשי בזו אלא בזו כו' [פי' דלא כהש"ס דילן בקידושין (ד' מ"ו) דמאן תנא התקדשי התקדשי אמר רבה ר"ש היא דאמר עד שיאמר כו' והירושלמי פליג ע"ז דהא אמר אח"כ מאן תנא ווי"ן כר' יהודה גבי התקדשי לי בזו ובזו ברם כר' מאיר או בזו או בזו (פי' לר"מ הוי ווי"ן פרטא אלא כר' יהודה דאמר ווין כללא וע"כ אינו רוצה לאוקמי כר"ש דלר"ש הוי ודאי ויו כללא אך למסקנא דלקמן על הא דתנן היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן ש"פ ומקשה מזה לקמן על הא דאמר ר' יוחנן שאם אומר בכל מה שהפקדתי בידך אינה מקודשת עד שיהיו כולן קיימין וא"כ איך תנן עד שיהא באחת מהן שו"פ דאפי' נפרש עד שיהא באחרונה מ"מ הא אמר בכל שהפקדתי וע"ז אומר לקמן א"ר אבין לא כן סבר מימר מאן תנא ווין ר' יהודה אמר ר' יוחנן דברי ר' יודא נכללין בקרבן א' ונפרטין בג' קרבנות וע"כ אם יש בכולן שו"פ מקודשת משום דהוי כלל ופרט וכמו דנכללין בקרבן א' (דהיינו אם אין פרוטה רק בכולן ע"כ נכללין בקרבן א') ונפרטין בשלשה קרבנות דהיינו אם יש בכל א' שו"פ ע"כ חייבין שלשה קרבנות בשבועת הפקדון וע"כ אם היתה אוכלת ראשונה ראשונ' א"מ עד שיהיה בא' מהן שו"פ דהיינו באחרונה וזהו דווקא לר' יהודה אבל לר"ש הוי רק כלל ולא פרט וא"כ תקשה סיפא דמתניתין דמפני מה תנן היתה אוכלת ראשונה ראשונה עד שיהיה באחרונה שו"פ וע"ז אומר ר' אבין לא כן סבר מימר ר"י כו' (פי' דהא יכול לאוקמי כר"ש אלא משום דר"י אומר נכללין בקרבן א' ונפרטין בג' קרבנות וע"כ מוקי דווקא כר' יהודה ומאן תנא ווי"ן ר' יהודה וא"כ איך תנן התקדשי לי בתמרה כו' וע"ז משני כשאמרה לו אי איפשי אלא בזו כו' וע"ז אומר התקדשי לי בתמרה זו וכל מתניתין (פי' דכל מתניתין אי איפשר לאוקמי כר"ש וכמו שביארתי) ע"כ צריך לומר דמיירי באומרת אי איפשי בזו אלא בזו וע"כ צריך לומר עוד התקדשי (דכיון שאמרה אי איפשי א"כ בטלה הקידושין מה שאמר לה התקדשי ע"כ צריך לומר עוד התקדשי לי בתמרה זו ואינו מספיק מה שאמר תחילה התקדשי ודו"ק]: