נועם ירושלמי על קידושין ב:א:ה

עוד שם תמן תנינן נערה המאורסה היא ואבי' מקבלין את גיטה ר"ל אמר כמחלוקת בגיטין כך מחלוקת בקידושין אמר ר"י הכל מודין בקידושין שאבי' מקדשה לא היא כו' רב המנונא בשם רב אסי קטנה שקידשה עצמה בב' שערות אבי' ממאן לא היא לא אתי' לא כר"י ולא כרשב"ל אין כר' יוחנן אין כאן מיאון (פי' דהא ר"י סובר דהכל מודים בקידושין שאבי' מקדשה לא היא) אין כרשב"ל נישואי תורה הן (פי' אי כרשב"ל הא אומר דכמחלוקת בגיטין כך מחלוקת בקידושין וא"כ היא מקודשת מן התורה לת"ק) לא אתי אלא כר' יוחנן אע"ג דר' יוחנן אמר הכל מודים בקידושין שאביה קידשה לא היא מודה בה אבי' ימאן על ידה והנה הק"ע הקשה דאמאי לא קאמר נערה ולמה האריך לומר קטנה שקידשה עצמה בשתי שערות וכתב דכיון דבעי למימר היא אינה יכולה למאן נקט כו' כדתנן במתני' עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערו' מיהו בבבלי (ד' מ"ו) משמע דבקטנה ממש איירי רב אסי עיי"ש:

ולי נראה דע"כ נקט קטנה שהביאה ב' שערות שהוא כמו דאמרינן לקמן בירושלמי (פ"ג ה"ח) קידשתי את בתי הקטנות בכלל הגדולות אינן בכלל נתקדשה בתי אפי' קטנות אינן בכלל גירשתי את בתי הקטנו' בכלל והגדולו' אינן בכלל נתגרשה בתי אפי' קטנות אינן בכלל וצריך לבאר הירושלמי הזה דקאמר קידשתי את בתי הקטנו' בכלל הגדולו' אינן בכלל (והאי הגדולות היינו הבוגרות דהא הנער' יכול האב לקדש וא"כ הא דקא' הגדולו' אינן בכלל היינו הבוגרות) נתקדשה בתי אפי' קטנות אינן בכלל (פי' שהיא קידשה את עצמה אפי' אינן בכלל וכ' הפ"מ ובתוספתא לא גריס אפי' אל הקטנות אינן בכלל) וא"כ לר' יוחנן צריך לפרש הקטנות דהיינו הנערות ג"כ אינן בכלל דהא ר' יוחנן סובר דמחלוקת לגיטין אבל לקידושין ד"ה אבי' ולא היא וא"כ קשי' סיפא דהך ברייתא דקאמר גירשתי את בתי הקטנות בכלל והגדולות אינן בכלל (וא"כ הפי' הוא הגדולות דהיינו הבוגרות והקטנות היינו קטנות ונערות הוי בכלל הקטנות דהא האב יכול לקבל הגט של בתו הנערה) נתגרשה בתי אפי' קטנות אינן בכלל וא"כ בזה הוא הפי' דאפי' קטנות אינן בכלל ורק קטנות אבל נערות הוי בכלל דהא היא יכולה לקבל את גיטה לרבנן דר"י והא דקאמר אפי' היינו משום שעל הבוגרת אינו נאמן מפני שהיא אינה ברשותו וא"כ קשה רישא אסיפא דברישא גבי קידושין הא דקאמר נתקדשה בתי הקטנות אינן בכלל קאי אקטנות ואנערות דהא נערה אינה יכולה לקבל הקידושין לר"י אליבא דרבנן ובסיפא גבי נתגרשה בתי דקאמר דהקטנות אינן בכלל היינו רק קטנות וכמו שפירש"י והביאו התוס' בגיטין (ד' ס"ד) דרק נערה יכולה לקבל אבל לא קטנה דבקטנה דווקא אבי' ולא היאוכן אמרינן בירושלמי (פ"ו דגיטין ה"ב) קטנה אבי' ולא היא ומה שהקשו התוס' על רש"י בגיטין (דף סד) מהא דפריך לר"נ דאמר אין נערה עושה שליח לקבל גיטה מיד בעלה מהא דתנן קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה הא נערה ה"ז גט ומשני כשאין לה אב אבל מעיקרא היה סבור דאיירי כשיש לה אב ואפ"ה קתני עד שיגיע גט לידה ש"מ דאפי' יש לה אב אם הגיע גט לידה ה"ז מגורשת כבר תירץ הרשב"א בחידושיו בשם הראב"ד והר"ן (הביאם הפ"מ) דלרבא דהוי ס"ל דהנערה עושה שליח היה סבור דיד יתירה הוא דזכי לה רחמנא ולטעמיה איפשר דאפי' קטנה נמי מקבלת גיטה בחיי אביה כו' אבל כיון דקייל"ן כר"נ דאין נערה עושה שליח והא דמקבלת גיטה בחיי אביה לפי שמסתמא דעתו של אב אין לו קפידא בגירושין שישנו בע"כ וכשליח דאב הוא ומעתה קטנה שאינה בתורת שליחות ואין לה יד בשל אחרים אבי' מקבל גיטה בלבד (וכן הוא לשיטת הירושלמי דקאמר על דעתי' דר' יוחנן אין לה דעת אצל אבי' ואינה עושה שליח ועל דעתיה דר"ל יש לה דעת אצל אביה והיא עושה שליח וע"כ קאמר מתניתא פליגא על ר' יוחנן האיש מקדש כו' והאשה מתקדשת בה ובשלוחה פתר לה בגדולה והא תנן קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה פתר ביתומה. והא תנן אם אמר לו אביה צא והתקבל לבתי גיטה אם רצה להחזיר לא יחזיר פתר לה לצדדין היא מתניתא כו' וא"כ היה סבור מתחילה דמיירי שיש לה אב ואפ"ה אם הגיע גט ליד הקטנה מגורשת היינו משום דהוא מקשה על ר"י ורוצה להוכיח כר"ל. ולר"ל שאומר דאפי' קידושין נמי מקבלת ואעפ"י שהוא בע"כ של אב וא"כ לדידיה אפי' קטנה נמי מקבלת גיטה אפי' בחיי האב]:

וא"כ איך יתיישב הברייתא (דפ"ז דקידושין ה"ח) לר"י דקאמר נתקדשה בתי אפי' קטנות אינן בכלל דא"כ נערה נמי בכלל קטנות וסיפא דקתני נתגרשה בתי אפי' קטנות אינן בכלל דהאי קטנות היינו חוץ מנערה דהא נערה יכולה לקבל גיטה בשלמא לר"ל לא קשיא דאיהו מוקי לה כר' יהודה דהא פריך הכא בשמעתין בירושלמי דקאמר מתניתא פליגא על רשב"ל האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו (פי' בו ובשלוחו אבל בה ובשלוחה לא) וא"כ לר"י ניחא דאתי למעוטי דבה אינה מתקדשת בשלוחה אבל לר"ל קשיא ומשני פתר לה כר' יודה דר' יודה אמר אין שתי ידים זוכות כא' וא"כ כיון דמתניתין אתי כר' יודה ע"כ הברייתא נמי אתי כר"י דאין ב' ידים זוכות כא' וע"כ הא דתני נתקדשה אין הקטנו' בכלל ה"ה נמי נערות וכן בנתגרשה והוא משום שאין ב' ידים זוכות כא' אבל לר' יוחנן לא הוי רישא דומיא דסיפא דברישא בנתקדשה בתי דקתני אין הקטנות בכלל וא"כ הנערות נמי דהא אינה יכולה לקדש עצמה לר"י אפי' לרבנן נמי ובסיפא דגירשתי את בתי דתני אין הקטנות בכלל ובזה ודאי דרק קטנות ממש אבל נערות יכולות לגרש א"ע לרבנן דר"י:

וע"ז אומר רב המנונא בשם ר' אסי קטנה שקידשה את עצמה בשתי שערות אביה ממאן ולא היא ומסקינן דאליבא דר"י הוא אע"ג דר' יוחנן אמר הכל מודים בקידושין שאביה קידשה לא היא מודה בה אביה ימאן על ידה. והוא דאם אינו ממאן הוי קידושין ע"י בתו כשהיא נערה והשתא ניחא הברייתא דנתקדשה בתי דקטנות אינן בכלל אבל נערות הם בכלל דאע"ג דר' יוחנן אומר בקידושין אביה ולא היא אעפ"כ כיון דאמר אביה נתקדשה בתי א"כ אינו ממאן בקידושין ע"כ אין קטנות בכלל והיינו קטנות ממש. אבל קטנה שהביאה שתי שערות אביה ממאן על ידה. וע"כ כיון דאמר נתקדשה בתי א"כ לא מיאן בקידושי' וכן בנתגרשה בתי דאמר נמי אין הקטנות בכלל היינו קטנה ממש אבל קטנה שהביאה שתי שערות יכולה לקבל הגירושין וע"כ אמר קטנה שהביאה שתי שערות והוא משום דברישא דאמר קידשתי את בתי הקטנות בכלל והתם הפי' של הקטנות היינו לאפוקי בוגרות אבל קטנות היינו אפי' קטנות שהביאו ב' שערות קרי לה קטנות. אבל אח"כ כשאמר נתקדשה בתי אין הקטנות בכלל היינו קטנות ממש אבל קטנה שהביאה ב' שערות הוי מקודשת כיון שאין אביה ממאן על ידיה וכן בסיפא דסיפא דקאמר נתגרשה בתי אפי' קטנות אינן בכלל היינו דווקא קטנות ממש אבל קטנה שהביאה ב' שערות יכולה לקבל גירושין) אבל ברישא דרישא דקאמר קידשתי את בתי הקטנות בכלל התם קרי לקטנות אפי' הביאו ב' שערות ולאפוקי בוגרת וכמו שאומר אח"כ הגדולות אינן בכלל והיינו בוגרות והא דקאמר רב המנונא בשם ר' אסי דאם הביאה ב' שערות אביה ממאן על ידה הוא כמו דאמרינן בקידושין (ד' מ"ו) איתמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אמר רב בין היא בין אביה יכולין לעכב ורב אסי אמר אביה ולא היא וסובר כמו דאמרינן בקידושין (ד' מ"ו) דמיירי שפיתה לשם אישות וקמל"ן דאביה יכול למאן אבל דווקא בנערה שהביאה ב' שערות אבל לא בקטנה וע"כ תני בבריית' שהביאה הירושלמי (פ"ב דקידושין ה"ח) דנתקדשה בתי אין הקטנות בכלל אלמא דבקטנה אעפ"י שאומר שנתקדשה בתי אין הקטנות בכלל והש"ס דילן לא ס"ל כהך ברייתא וע"כ לא הביאה. וע"כ אומר דאף בקטנה שנתקדשה כו' צריך אביה למאן ודו"ק: