נועם ירושלמי על קידושין א:ו:ג
Noam Yerushalmi on Kiddushin 1:6:3 · נועם ירושלמי על קידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →עוד שם ר' בא בשם ר' יהודה בשם שמואל לזה פרה ולזה חמור החליפו את של זה לזה ואת של זה לזה משך בעל החמור את הפרה ובא בעל הפרה למשוך את החמור ונמצא שמת החמור בעל החמור צריך להביא ראיה שהי' חמורו קיים בשעה שמשך את הפרה שכל המוציא מחבירו עליו הראיה חוץ מן החליפין ומאן כו אמ' ר"ז ואנא לית סבר לה כו' אמר ר' בא לר"ז מתנית' פליג' על שמואל היו בה מומין ועודה בבית אבי' האב צריך להביא ראיה לא הבעל צריך להביא ראיה להוציא קידושין מרשות האב תלמידי' דר' יונה אמרו בקידושין קטנים:
והנה הפ"מ נדחק בזה מאוד והוא (ט"ס וצ"ל) אמר ר' בא מתניתא מסייע ליה לשמואל דאע"ג דבכל מקום המוציא מע"ה אעפ"כ כיון שנולד הספק ברשות בעל החמור על בעל החמור להביא ראיה ואעפ"י שכבר משך בעל החמור את הפרה א"כ היא עומדת ברשות בעל הפרה אעפ"כ לא אזלינן בתר הרשות מחמת הקנין אלא בתר המקום שהיא עומדת והיא עומדת ברשות בעל החמור והוא כמו דאמרינן בכתובות (ד' ע"ו) אמר רב יהודה אמר שמואל המחליף פרה בחמור ומשך ב"ה את הפרה ולא הספיק בעל הפרה למשוך את החמור עד שמת החמור על ב"ה להביא ראיה שהיה חמורו קיים בשעת משיכת הפרה ותנא תונא כלה (פי' אמר רב נחמן בר יצחק. כלה בבית אביה ולקידושין כו') וה"נ אומר בירושלמי אמר ר בא מתניתא מסייעא לשמואל (כצ"ל) היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה ולא הבעל צריך להביא ראיה להוציא קידושין מרשות האב וא"כ הטעם הוא משום דנולד ברשות האב דהיינו רשות האב ממש וע"ז משני תיפתר בקידושין קטנים וא"כ האב הוא המוציא לענין כתובה וע"כ צריך להביא ראיה והא דר' זירא פליג היינו משום דר"ז סובר דלא אזלינן בתר המקום אלא בתר רשות הקנין וא"כ כיון שמשך בטל החמור את הפרה ואירע ספק בחמור א"כ בעל הפרה צריך להביא ראיה שמת קודם והוא כמו דאמרינן (שם) כי אתא רמי בר יחזקאל אמר לא תציתינהו להני כללי כו' הכי אמר שמואל כל שנולד ספק ברשותו עליו להביא ראיה ותנא תונא כלה (פי' סיפא דמתניתין דהוא סובר דמשנכנסה ברשות הבעל היינו משכנסה אף שהיא עומדת ברשות האב וכמו שפירשו שם) אבל לשיטת הירושלמי סובר שמואל דבתר המקום אזלינן וע"ז אומר ר' הונא ור"פ כו' א"ל מתניתא מסייעא לשמואל (צ"ל מתניתא פליגא על שמואל ודלא כפי' הפ"מ לפי הגירסא שלפנינו נכנסה לרשות הבעל כו' ולא האב צריך להבי' ראי' להוציא כתוב' מרשו' הבעל (פי' דהיו סבורין שמשנכנסה לרשות הבעל היינו אע"פ שהיא עדיין ברשות האב ואף עפ"כ צריך הבעל להביא ראיה). וע"ז אומר אמר לון לא מודה שמואל שאם משך בעל הפרה את החמור שהוא צריך להביא ראיה וזה כיון שכנס כמי שמשך (פי' דזה מיירי לאחר שנכנסה לרשות הבעל ממש ואם משך בעל הפרה את החמור ונמצא שהוא שבור בודאי על בעל הפרה להביא ראיה שהיה תחילה שבור ועיין בירושלמי בב"ב]: