נועם ירושלמי על כתובות ט:א:ב

מתניתין הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך ה"ז אוכל פירות ואם מתה יורשה א"כ למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך שאם מכרה ונתנה קיים כו' ובגמ' ר' יוחנן בשם ר' ינאי בשלא כנס אבל אם כנס אין אדם מאבד את זכותו כו' אמר ר' יוסי בר בון מילתי' דר' חייא האומר ידי מסולקות מן השדה הזו ורגלי מסולקות מן השדה הזו לא אמר כלום אמר ר' אבין קומי ר' זעירא מתני' אמרה כן שאין אדם מאבד את זכותו בלשון הזה דתנינן תמן מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתביה הראשונה ללוקח דין ודברי' אין לי עמך השני' מוציאה מיד הלוקח הא הראשונ' לא (פי' וא"כ מוכח דאדם מאבד את זכותו אם אומר דין ודברים כו'). וע"ז אומר כל גרמא אמרה שאין אדם מאבד זכותו בלשון הזה אלא כאן אפי' השני' לא תוציא מיד הראשונה (והפ"מ נדחק בזה והוא (ט"ס וצ"ל) אי לא כן אפי' השני' לא תצא מיד הלוקח דאם הוי כמתנה א"כ אפילו השני' לא תוציא מיד הלוקח דמה מכר ראשון לשני כל זכות שתבוא לידו וכיון שהראשונה קדמה שיעבודה לשני' א"כ הלוקח שלקחו מן הראשון יש לו כל זכות שהוא לראשונה (ועיין לקמן (פ"י ה"ו) אמר ר' יוסי הדא אמרה כו' פשר מן השני חזקה שהראשון בא וטורף פישר מן הראשון כו' פישר פישר והשני אינו יכול לטרוף והוא משום שיש לו זכות שיש לו מן הראשון אלא ודאי משום דאין לשון זה מתנה אלא רק סילוק שהיא סילקה עצמה מדין ודברים וע"כ לא שייך בזה הא דמה מכר ראשון לשני כל זכות שתבוא לידו) ולקמן יתבאר בזה וע"ז אומר ולמה אין הראשונה מוציא מיד הלוקח (פי' כיון דאין זה מהני) ע"ז אומר ולמה אין הראשונה מוציאה מיד הלוקח שכן היא כותבת כל ערר שיש בשדה זו אל יהי עמך כלום וע"כ מהני אבל זהו דווקא בענין סילוק אבל לא במתנה דא"כ יהי' הדין דמה מכר ראשון לשני כל זכות שתבוא לידו ואפי' השני' לא הי' מוציאה מיד הלוקח ולקמן יתבאר בזה במה שכתב הרמב"ם (פ"ז מה' ערכין הי"ד) המקדיש נכסיו והיה עליה כתובת אשה ושטרי ב"ח אין האשה יכולה לגבות כתובתה מן ההקדש ולא בע"ח את חובו שההקדש מפקיע את השיעבוד שקדם אבל כשימכור ההקדש את הקרקע כו' הא למה זה דומה לשני לקוחות שכתבה לראשון דין ודברים אין לי עסק ומכר לשני שהיא טורפת מן השני וכתב ע"ז הראב"ד ומניין לו שאם מכר הלוקח הראשון לאחר שהיא טורפת מן השני מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבוא לידו כו' ואין זה דומה למה שאמרו במשנה ובגמ' עכ"ל:

והוא כמו שביארתי שיש חילוק בין אם נסלק בדין ודברים דלא שייך בזה הא דמה מכר ראשון לשני ובין מכר דאמרינן מה מכר ראשון לשני כו' והנה בירושלמי משני שכן היא כותבה לו כל ערר שיש לי בשדה זו כו' וע"כ מהני ובש"ס דילן משני בכתובות (ד' צ"ה) הכא במאי עסקינן בשקני מודה ודו"ק):