נועם ירושלמי על כתובות ח:ז:ב

שם (ה"ז) מתני' נפלו לה זיתים וגפנים זקנים ימכרו לעצים וילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות ר' יהודה אומר לא תמכור מפני שהם שבח בית אביה ר' אבין בשם רבנן דתמן מתניתא שנפלו לה זיתים ולא קרקען גפנים ולא קרקען אבל אם נפלו לה זיתים וקרקען גפנים וקרקען לא תקוץ שעדיין שבח בית אביה קיים ורבנן דהכא אמרין אפי' נפלו לה זיתים וקרקען גפנים וקרקען לא דמי בית זיתא דנפלו ולא דמי בית כרמא דנפלו מתניתא מסייע לרבנן דתמן כרמא אני מוכר לך אעפ"י שאין בו גפנים ה"ז מכור שלא מכר לו אלא שמו פרדיסא אני מוכר לך אעפ"י שאין בו אילנות ה"ז מכור מפני שלא מכר לו אלא שמו. והנה במה דאמר תחלה בירושלמי לא דמי בית זיתא דנפלו ולא דמי בית כרמא דנפלי מה שפירש בזה הפ"מ הוא דחוק מאוד וגם הק"ע פירש בדוחק ועוד פירש והגיה ולא דמי בית זיתא דפלוני ולא דמי בית כרמא דפלוני וטעמא דר"י קמפרש דכל זמן שהזיתים וגפנים קיימים שבח הוא לה דמתקרי בית זיתא ובית כרמא דפלוני וכל זה הוא דחוק:

[ע"כ נראה לי להגיה לא דמי בית זיתים דנפלו ולא דמי בית כרמא שקבלו פי' שאומר דהטעם של רבנן דהכא דאמרינן אפי' נפלו לה זיתים וקרקען גפנים וקרקען קאמר נמי ת"ק דימכרו לעצים כו' והטעם הוא משום שאין שבח בית אבי' קיים וע"ז הביא ראי' ממתניתין דב"מ (ד' ק"ג) המקבל שדה מחבירו כו' אם אמר לו חכור לי שדה בית השלחין זו כו' יבש המעין ניקצץ האילן מנכה לו מן חכירו (וההוא מתניתין מיירי בין בחכירות בין בקבלנות כמו דאמרינן התם תרתי מתניתא קמייתא כן בחכרנותא בין בקבלנותא) ופריך עלה ואמאי לימא לי' שמא בעלמא אמרי לך מי לא תני' האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך אעפ"י שאין בו אלא לתך הגיעו כו' כרמא אני מוכר לך אעפ"י שאין בו גפנים הגיעו וא"כ כיון דשמו עני' אמאי מנכה לו מן חכירו וע"כ אומר בירושלמי דרבנן דהכא חמרין אפילו נפלו לה זיתים וקרקען גפנים וקרקען נמי כיון שהם זקנים ע"כ לא הוי שבח בית אבי' קיים וע"ז אומר ולא דמי בית זיתים דנפלו ולא דמי בית כרמא דנפלו (וכצ"ל דקבלו) (פי' דתנן במתניתין שמנכה לו אלמא כיון דנקצצו לא הוי שמו עני' וא"כ לא הוי שבח בית אבי' קיים וע"כ פליגי בזה נמי). וע"ז חומר מתניתא מסייע לרבנן דתמן כרמא אני מוכר לך אעפ"י שאין בו גפנים ה"ז מכור שלא מכר אלא שמו פרדיסא אני מוכר לך אעפ"י שאין בו אילנות ה"ז מכור שלא מכר לו אלא שמו (והוא הברייתא דמקשה מזה על מתניתין דהמקבל אלמא דאפי' אין בו אילנות נמי שמו עלי' ע"כ אמרי דמתניתא בשנפלו זיתים ולא קרקען כו' אבל אם נפלו לה זיתים וקרקען גפנים וקרקען לא תקוץ שעדיין שבח בית אבי' קיים והוא כמו מתניתא דתני' כרמא אני מוכר לך אעפ"י שאין בו גפנים ה"ז מכור וממתניתין דהמקבל לא קשי' לרבנן דתמן דהיינו רבנן דבבל דהא אמרינן בב"מ (ד' ק"ד ושם) ואמאי לימא ר' שמא בעלמא אמרי לך מי לא תני' האומר לחבירו כו' כרמא אני מוכר לך כו' חלמא ח"ל שמא בעלמא אמרי לך ה"נ לימא שמא בעלמא אמרי לך ומשני שם אמר שמואל לא קשי' הא דאמר לי' מחכיר לחוכר הא דא"ל חוכר למחכיר א"ל מחכיר לחוכר שמא בעלמא א"ל חוכר למחכיר קפידא ורבינא משני אידי ואידי דח"ל מחכיר לחוכר מדקאמר זה מכלל דקאי בגוה עסקינן בית השלחין למה לי' כו' בית השלחין כדקיימא השתא וזהו לרבנן דבבל דמתרצין דלא תקשי מברייתא על מתניתין

וע"כ מתניתא דהיינו הברייתא מסייע לרבנן דתמן וממתניתין דהמקבל אין ראי' כמו שתירצו שמואל ורבינא בש"ש דילן דהיינו רבנן שבבבל אבל רבנן דהכא דהיינו רבנן שבא"י הביאו ראי' ממתניתין דהמקבל דתנן אם אמר לו חכור לי שדה בית השלחין זו או שדה בית האילן יבש המעין נקצץ האילן מנכה לי' מחכירו אלמא דאין שם כרם על זה וא"כ אין כאן שבח בית אבי' והא דהברייתא דכרמא אני מוכר לך אעפ"י שאין בו גפנים הגיעו משום דשמו כרמא ולרבנן דהכא דהיינו רבנן דא"י איפשר לומר דהברייתא אתי כר' יהודה שסובר דעדיין שבח בית אבי' קיים (ועיין בק"ע שכתב על הא דאיתא בירו' מתניתא לרבנן דתמן וכתב הכי גרסינן מתניתא מסייע לרבנן דהכא ושגה שם בפירושו ולחנם הגיה וכמו שביארתי דמתניתא מסייע לרבנן דתמן ודו"ק]: