נועם ירושלמי על כתובות ח:ב:ב

שם (ה"ב) מתניתין נפלו לה נכסים משנישאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות עד שלא נישאת ונישאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים אמר ר' חנינא בן עקיבא אמרו לפני ר"ג הואיל וזכה באשה לא זכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים ובגמ' אנן תנינן מוכרת ונותנת וקיים תני ר' חייא לא תמכור ולא תתן ואם מכרה ונתנה קיים [פי' דאם הוא כמו דתנינן מוכרת ונותנת וקיים א"כ אתי דרחב"ע כב"ש וכמו דפריך ע"ז בכתובות (ד' ע"ח) והא אנן תנן עד שלא נישאת ונישאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים אמר רב זביד תני מוכרת ונותנת וקיים ועיין בתוס' בד"ה תני מוכרת ונותנת וקיים זו היא גירסת הקונטרס ופי' תני במתניתין וקשה לריב"ם דאדרבא היה לו להגיה הברייתא מקמי מתניתין ועוד דאם היה מגיה הברייתא הוי ר"ג שפיר כב"ה והשתא דמגיה מתניתין הוי ר"ג כב"ש דלב"ה אפי' באירוסין לא תמכור לכתחילה כו' וכן פריך אח"כ ורחב"ע כב"ש הכי קאמר לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה וע"כ אומר בירושלמי אנן תנינן מוכרת ונותנת וקיים (פי' וא"כ אתי דלא כב"ה שסוברים דאפי' מן האירוסין נמי דווקא אם מכרה ונתנה קיים) וע"ז אומר תני ר' חייא לא תמכור ולא תתן ואם מכרה ונתנה קיים]:

שם אתא עובדא קומי ר' אמי אמר לא ר"ג יחידי הוא לא סמכין עילוי מתניתא מסייע לי' ופליג עלוי רבותינו חזרו ונמנו והורו בנכסים שנפלו לה עד שלא נישאת ונשאת שלא תמכור ולא תתן ואם מכרה ונתנה מכרה בטל מסייע לי' מכרה בטל פליגא עלוי רבותינו חזרו הורו ונמנו שעד שלא נמנו לא היו חולקין עלוי. הנה המפרשים לא ביארו הירושלמי הזה ולי נראה כמו שכתב הר"ן (ר"פ הכותב) אהא דתנן התם א"כ למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך שאם מכרה ונתנה קיים והקשה הר"ן דאמאי איצטריך הנאה דדין ודברים להכי כיון דמוקמינן לה בגמרא בכותב לה ועודה ארוסה דהא בלאו תנאה נמי דנכסים שנפלו לה עד שלא נישאת ונישאת שאם מכרה ונתנה קיים ואע"ג דאמרינן אמרו לי' לר"ג הואיל וזכה באשה כו' בעיא בעלמא הוא ור"ג לא חש לה וראי' לדבר דהא מתמהינן בגמ' עלייהו דרב ושמואל דאמרי דבין נפלו לה משנישאת אין הבעל מוציא כו' כמאן ואמרינן כרבותינו ולא כו' כאמרו לו כו' וי"ל דמהא שמעינן דהאי תנאי מהני אפי' לנכסים שנפלו לה אחר שנישאת דלכ"ע מכרה בטל ואם כתב לה דין ודברים בעודה ארוסה מכרה קיים כו' והתוס' כתבו בכתובות (ד' ע"ח) בד"ה לא כר' יהודה כו' והא דמשמע לקמן בכתובות (ד' פ"ג) דעד שלא נישאת ונישאת מכרה בטל דתנן א"כ למה כתב לה דין ודברים שאם מכרה ונתנה קיים ומוקי לה בגמ' בכותב לה ועודה ארוסה א"כ אותם נכסים נפלו לה עד שלא ניסת ובניסת איירי כו' היינו כדאמרו לפני ר"ג דלר"ג מכרה קיים ואין סברא לומר דאתי כרבותינו דחזרו ונמנו וא"כ מחולקים בזה התוס' והר"ן דלהר"ן מה דאמר אמרו לו הוא אינו אלא קושי' שהקשו לר"ג אבל לא לדינא ולהתוס' מחולקים בזה לדינא דלאמרו לו הדין דמכרה בטל וע"ז אומר בירושלמי אתא עובדא קומי ר' אמי אמר לא ר"ג יחידי הוא וע"כ רצה לפסוק כמו דאמרו לו דהמכר בטל לא סמכין עלוי (פי' משום שסוברים דזה אינו קושי' שהקשו לר"ג רק שחולקים עליו לדינא):

וע"ז אומר מתניתא מסייע לי' ופליג עלוי' רבותינו חזרו ונמנו והורו בנכסים שנפלו לה עד שלא נישאת ונישאת שלא תמכור ושלא תתן ואם מכרה ונתנה מכרה בטל מסייע לי' מכרה בטל (וא"כ בגוף הדין מסייע לר' אמי דמכרה בטל) פליגא עלוי רבותינו חזרו הורו ונמנו שעד שלא נמנו לא היו חולקים עלוי (פי' ובזה פליגא עלי' דהוא סובר דאמרו חולקים עלי' לדינא ובזה פליגא עילוי הברייתא דתני רבותינו חזרו והורו ונמנו שעד שלא נמנו לא היו חולקים עלי') וא"כ האי דאמרו לו הוא רק כמו קושי' אבל לא דפליגא עילוי' לדינא (ומתניתין דלקמן ר"פ הכותב לא יוכל הירושלמי לתרץ שזהו כאמרו לו דהא הירושלמי סובר דלא פליגא עילוי' וזה דוחק להעמיד המשנה כרבותינו דחזרו ונמנו כו' וא"כ הא דתנן מכרה קיים בלאו"ה נמי מכרה קיים אם נפלו לה עד שלא נישאת וגם הירושלמי אינו יכול לתרץ כמו שכתב הר"ן דמיירי שנפלו לה נכסים משנישאת דהא אמרינן לקמן בירושלמי ר' ירמי' בעא קומי ר' זעירא כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ונפלו לה לאחר מכאן כו' וע"כ לשיטת הירושלמי הא דתנן אם מכרה ונתנה קיים הוא לאו דינא וכמו שכתבו התוס' שם וע"כ מהני תנאה לכתחילה וכמו שכתבו התוס' וע"כ אמר לקמן כתב לה מן האירוסין ומן הנישואין והפי' הוא אם לאח"כ נישאת אם מהני. ע"ז אומר פלוגתא דב"ש וב"ה על דעתין דב"ש תמכור דאי לאו"ה למאי כתב הא מוכרת לכתחילה אלא ודאי דמהני לענין אחר נישואין על דעתין דב"ה לא תמכור ומהני לענין לכתחילה ויתבאר עוד לקמן בזה ודו"ק: