נועם ירושלמי על כתובות ח:י:ב
Noam Yerushalmi on Kesubos 8:10:2 (Noam Yerushalmi on Ketubot 8:10:2) · נועם ירושלמי על כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →שם (ה"י) הניח לו אחיו מעות ילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות כו ובגמ' אבהו בשם ר' יוחנן לכן צריכה במופקדים אצלו שלא תאמר הואיל ואני הוא היורש שלי הן ר' אבהו בשם ר"י לית כאן שלו (פי הא דתנן במתני' וחכ"א פירות המחוברין לקרקע שלו לית כאן שלו דהא כל נכסיו אחראין לכתובתה אלא שלה (וכמו דאמרינן בכתובות (ד' פ"א) וחכמים אומרים פירות המחוברים לקרקע שנו ואמאי הא כל נכסיו אחראין לכתובתה אמר ר"ל תני שלה) אלא להיידא מילה שאם קדם היורש ותפס מוציאין מידו והפ"מ גריס אין מוציאין מידו וכדמוכח מלקמן כו' ושגה בזה וא"צ להגיה רק כמו דאיתא בירושלמי אלא להיידא מילה שאם קדם היורש ותפס מוציאין מידו (פי' כיון דאמר ר' יוחנן לית כאן שלו אלא שלה) וע"ז אומר להיידא מילה דהא גבי פירות תלושין נמי אמרינן קדמה היא זכתה וא"כ מה נ"מ בין פירות מחוברין לתלושין אלא ודאי דבפירות מחוברין אפי' קדם היורש ותפס מוציאין מידו וע"ז אומר אף בבע"ח כן לא כן תני יורש ובע"ח שקדם א' מהן ותפס מוציאין מידו (והכא צריך לגרוס אין מוציאין מידו דלא כהפ"מ ששגה בזה ופירש כפי גירסת הספר אלא דצריך לגרוס יורש ובע"ח שקדם א' מהן ותפס אין מוציאין מידו (והכי מוכח לקמן פ"ט ה"ג) כהדא אילין בני שמי שבק להון אבוהון עז אתא מרי חובה ונסתה (פי' ולקחה) אתא עובדא קומי ר' אבהו ואמר דידי' נסב לא כן תני יורש ובע"ח שקדם א' מהם ותפס מוציאין מידו (והוא ט"ס וצריך לגרוס לא כן תני יורש ובע"ח שקדם א' מהם ותפס אין מוציאין מידו וא"כ איך זכה בה הבע"ח הא היורש קדם ותפס) וע"ז משק דהוה סבר דאינון דידי' ולית אינון דידי' (פי' דתפיסת היורש לא הוי תפיסה מחמת שהי' סבור דהוי דידי' וע"כ לא תפיס בתורת תפיס') וע"ז פריך הכא נמי לא כן תני יורש ובע"ח שקדם א' מהם ותפס אין מוציאין מידו וע"ז אמר ר' אחא בר עולא נשמעינה מן הדא הקדיש תשעים מנה והי' חובו מאה מנה מוסיף עוד דינר ופודה נכסים הללו ולא סוף דבר דינר אלא אפי' כל שהוא שלא יהא נראה הקדש יוצא בלא פדיון ר' אבהו בשם ר' יוחנן מועלין מעינה גמורה וקשי' אם מועלין בה מעילה יה נפדה בשווה אם אינו נפדה בשווה לא ימעלו בו מעילה גמורה ומה אנן קיימין אם במחובר לקרקע וכי יש מעילה בקרקע אלא כן אנן קיימין בקמה מאחר שאילו עבר הגיזבר ותפס אין מוציאין מידו הוא גיזבר הוא יורש (פי' שמביא ראיה מהא דאמר ר' יוחנן מעילה גמורה וא"כ קשה שיפדה בשוי') ותירץ ע"ז דבקרקע ליכא מעילה וא"כ צריך להיות בקמת קרקע ובקמת קרקע מהני תפיסה וע"כ מועלין בו מעילה גמורה אך אעפ"כ נפדה בכל שהוא כיון דלע"ע לא הפס הגיזבר וא"כ נפדה בכל שהוא: