נועם ירושלמי על כתובות ז:א:ב

מתניתין המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד לה פרנס יתר מכאן יוציא ויתן כתובה כו' תמן תנינן המדיר את אשתו מתשמיש המטה וכא את מר הכין (פי' דהתם תנן שבת אחת יוציא ויתן כתובה והכא אה מר הכין דתמתין שלשים יום) ומשני תמן במדירה מגופו ברם הכא במדירה מנכסיו ופריך ויש אדם נודר שלא לפרוע את חובו ופי' בשלמא בתשמיש המטה יכול להדירה דמיירי באומר הנאת תשמישך עלי) וכמו דאיתא בכתובות (דף ע"א) כדרב כהנא דאמר רב כהנא הנאת תשמישי עליך כופה ומשמשתו הנאת תשמישך עלי' יפר לפי שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו וכן איתא בירושלמי (פי"א דנדרים ה"א) אמר רב הונא הנייתי עליך כופה ומשמשתו הנייתך עלי הרי זה יפר אבל הכא במדירה מנכסיו קשה ויש אדם נודר שלא לפרוע את חובו אמר ר"י בן חנינא מכיון שהוא עתיד לגרשה וליתן כתובה ולמעט ממזונותיו כמו שאין בו חוב (פי' דהא יכול להפקיע שיעבודה דהא יכול לגרשה וא"כ יכול להפקיע שיעבודה וע"ז פריך ותהא יושבת וממתנת אם גירש הרי יפה ואם לאו יעלה לה מזונות וע"ז משני כמאן דמר אין מזונות האשה דבר תורה: והנה בספרי עמק יהושע (ס' כ"ד) הקשיתי שם על הא דמשני כמ"ד אין מזונות האשה דבר תורה (וע"כ חל הנדר) וקשה דהא מעשה ידיה הוי לכולי עלמא מדרבנן ואפ"ה קאמר ר' עקיבא יפר שמא תעדיף עליה יותר מן הראוי לו אבל בחמש סלעים אינו יכול לאסור וכה"ג הקשו תוספות על רש"י בכתובות (דף ע"א) בד"ה שהגיע זמן ולא נישאו פירש בקונטרס דמדאורייתא לא משתעבד לה לפיכך הנדר חל וקשה דא"כ מן הנשואין נמי יחול הנדר מהאי טעמא דהא קייל"ן דמזונות האשה דרבנן ועוד קונם שאני עושה לפיך אמאי אין הנדר חל והא מעשה ידיה לכולי עלמא לא הוי אלא מדרבנן ותירצו שם דהירושלמי סובר דבשיעבודא דבעל אלמוהו לשיעבודא ע"כ אינה יכולה לאסור משא"כ בשיעבודא דאשה דהא בלאו"ה יכול להוציאה בע"כ וכה"ג כתב הר"ן לתרץ דברי הרמב"ם עיין שם):

וכעת נראה לי דהירושלמי לית לי' הא דאלמוה לשיעבודא (שלא הובא זה בירושלמי) והא דאמר כמאן דאמר אין מזונות האשה דבר תורה הוא כמו דאמרינן בירושלמי (פי"א דכתובות ה"א) אשת איש שאמרה תורה יצאו מעשה ידי למזונותי' אין שומעין לה וא"כ מוכח דהירושלמי סובר כמו ריש לקיש בכתובות (ד' נ"ט) דמעשה ידי' עיקר ומזונות תקח תחת מעשה ידי' וע"כ משני כמ"ד אין מזונות אשה מד"ת ולא הוי רק דרבנן והוא בשביל מעשה ידי' ולר"ל כיון דמעשה ידי' עיקר ומזונות תחת מעשה ידי' וא"כ יכול הבעל לומר צאי מעשה ידיך במזונותיך כיון דעיקר התקנה הוא משום הבעל וע"כ כיון שיכול לומר לו צאי מעשה ידיך במזונותיך ע"כ יכול לאסור על אשתו נכסיו דהא יכול להפקיע שיעבודה על ידי שיאמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך והוא כמו דאיתא בכתובות (ד' ע') אלא מתוך שיכול לומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך נעשה כאומר צאי מעשה ידיך במזונותיך ופריך על זה ואם איתא להא דאמר רב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונית ואיני עושה כו' וא"כ להירושלמי שאינו סובר כרב הונא ע"כ יכול לאסור על אשתו משא"כ כשהיא אומרת קונם שאני עושה לפיך מחמת שהיא משועבדת למעשה ידי' דהא הירושלמי סובר דאשת איש שאמרה יצא מעשה ידי למזונותי אין שומעין לה וע"כ אינה יכולה לאסור בקונם רק בהעדפה וכמו דאיתא בירושלמי (פי"א דנדרים ה"ד) אמר ר' בא כשאסרה מעשה ידי' מלעשות עד ה' סלעים פודה מכאן ואילך אינו כופה (פי' וע"כ חל הנדר על ההעדפה) ועל זה אומר כהדא דתני אין ב"ד פוסקין לאשה מזונות מדמי שביעית אבל ניזונית היא אצל בעלה בשביעית (ואם כן מוכח דמזונות תחת מעשה ידיה ועל כן הוי כמו פריעת חוב מדמי שביעי') ופריך ויעמיד לה פרנס כהדא איש פלוני מודר ממני הניי' כו' (פירוש שאומר דמוכח דמותר בהעמדת פרנס ואע"ג דפרנס שליחותי' קא עביד והוא כמו דפריך בכתובות (דף ע') ופרנס לאו שליחותיה קא עביד ומשני אמר רב הונא באומר כל הזן אינו מפסיד כו' והירושלמי משני לה כהדא איש פלוני מודר הנאה ממני והוא כמו שהקשו התוס' בכתובות בד"ה כל הזן אינו מפסיד ולא בעי לשנויי בחנוני הרגיל אצלו אומר ר' דיעמיד פרנס משמע דמפרנס לה מזונו אבל בחנוני הרגיל אצלו לא מפרש והירושלמי שאומר כהדא איש פלוני איפשר דלא ניחא ליה לתרוצי באומר כל הזן אינו מפסיד והוא דסובר כר' אמי דדוקא בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד ואתי למעוטי אפי' שאר איסורי' ג"כ ואיפשר לומר דע"כ פריך ויעמיד פרנס כהדא איש פלוני מודר הנאה ממני דבלאו"ה הי' אפשר לומר דיעמיד פרנס הוא בשיאמר כל הזן אינו מפסיד ואמר ר' אמי בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד וע"כ התירו לה שלשים יום והוא משום שמא ימצא פתח לנדרו אבל לעולם לא התירו ע"י פרנס דכל הזן אינו מפסיד ע"כ פריך ויעמיד פרנס כהדא איש פלוני מודר ממנו הנאה דזה מותר לגמרי וא"כ יעמיד פרנס לעולם וע"ז משני רשות ביד האשה לומר אי אפשר להתפרנס מאחר אלא מבעלי והתנינן המשרה את אשתו ע"י שליש ומשני כאן כשקיבלה עלי' כאן בשלא קיבלה עלי' כו'.