נועם ירושלמי על כתובות ה:ה:ג
Noam Yerushalmi on Kesubos 5:5:3 (Noam Yerushalmi on Ketubot 5:5:3) · נועם ירושלמי על כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →עוד שם ר' שמואל בר רב יצחק אמר מעשה ידים ביניהם ר"מ אומר מעשה ידים ראוים לקדש משעה ראשונה ר"י הסנדלר אין מעשה ידים ראוים לקדש משעה ראשונה (פי' דפליגי אם יכול להקדיש מעשה ידים דר"מ סובר דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם ור"י הסנדלר סובר דאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם):
עוד שם מה שאירש מאבא היום מכור לך מה שאעלה במצודתי היום מכור לך דבריו קיימין ר' אבהו בשם ר' יוחנן והוא שתהא מצודה פרוסה בפניו ומר ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף לקודש לא קדשו למה מפני המחלוקת ר' מאיר ור"י הסנדלר אומר שאני הוא הקדש מצודה שאינה מצוי' והנה הק"ע פירש דילמא שאני הקדש דהכא דה"ל כמצודה שאינו מצוי' דרוב נשים אינם עושות יותר והפ"מ פירש שני' היא הקדש מצודה שאינה מצויה כלומר אף ע"ג דבמכירה מכור התם הוא משום כדי חייו הוא דתיקנו חכמים אבל בהקדש עשו כמצודה שאינה מצוי':
והנה כולם שגו בפירוש הירושלמי וע"כ צריך לבאר והוא שהירושלמי סובר דלר' יוחנן דאמר במותר אחר מיתה פליגי ר"מ ור"י הסנדלר והוא אם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וא"כ אמאי פליגי דווקא לאחר מיתה וע"כ סובר הירושלמי דמעשה ידים מחמת דהוא עבידי דאתי ע"כ לא הוי כדבר שלא בא לעולם דהא פליגי בנדרים (ד' פ"ה) בקונם שאני עושה לפיך אינו צריך להפר ר' עקיבא אומר יפר שמא תעדיף יותר מן הראוי וא"כ קשה דהא מעשה ידים הוי כדבר שלא בא לעולם והירושלמי אינו סובר כשיטת הש"ס דילן בכתובות (ד' נ"ט) דמיירי באומרת יקדשו ידי לעושיהם וע"כ סובר ר' יוחנן דמעשה ידים דעבידי דאתי הוי כדבר שבא לעולם (ולא כרב שמואל בר יצחק שאומר דמעשה ידים ביניהן כו' אלא דמעשה ידים הוי דבר שבא לעולם):
וע"ז מביא הברייתא מה שאירש מאבא מכור לך מה שתעלה במצודתי היום מכור לך דבריו קיימין ר' אבהו בשם ר' יוחנן בלוה לתכריכי אביו והוא שיהא חולה אביו או מסוכן ר' אבהו בשם ר' יוחנן והוא שתהא מצודה פרוסה בפניו והוא משום כדי חייו כמו דאמרינן בב"מ (ד' ט"ו) וע"ז אומר ומר ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף לקודש לא קדשו למה מפני המחלוקת ר' מאיר ור' יוחנן הסנדלר וא"כ קשה דהא ר' יוחנן סובר דדבר שלא בא לעולם לא הוי אלא במותר לאחר מיתה אבל מעשה ידים הוי דבר שבא לעולם וא"כ איך קאמר ר' יוחנן אף לקודש לא קדשו וקאמר על הא דמה שאירש מאבא מכור לך וכן על מה שאעלה במצודתי היום דלקודש לא קדשו וא"כ קשה דעל מה שתעלה מצודתי לא הוי לר' יוחנן דבר שלא בא לעולם כמו דלא הוי מעשה ידי' דבר שלא בא לעולם וא"כ אמאי קאמר אף להקדש לא קדשו מפני המחלוקת ר' מאיר ור' יוחנן הסנדלר וע"ז משני שני' היא הקדש מצודה שאינה מצויה (פי' ולא דמי למעשה ידי' שזהו אינו מצוי' והוי כמו מותר לאחר מיתה) וע"ז אומר מפני המחלוקת ר' מאיר ור' יוחנן הסנדלר וכמו דפליגי במותר לאחר מיתה (לר' יוחנן) ה"נ פליגי בהקדש מצודה שאינה מצוי':
וע"ז אומר אמר ר' יוסי לר' יעקב בר אחא נהיר דהויתון אמרין את ור' ירמי' בשם רשב"ל מאן תני הקדש מצודה שאינה מצוי' מחלוקת ר"מ ור"י הסנדלר (פי' וא"כ קשה מדר"ל אדר"ל דהא ר"ל אמר דלא פליגי ר"מ ור"י הסנדלר רק במעלה לה מזונות ואינו מעלה לה מעה כסף ולא פליגי כלל באחר מיתה אם קדוש דהיינו אם אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם) וע"ז אומר הוי דיעון דיעון אית לי' לר"ש בן לקיש ופי' חלוקי דיעות הוא לר"ל פי' דפעמים הי' מפרש דפליגי במעלה לה מזונות ואינו מעלה לה מעה כסף ופעמים הי' מפרש כר' יוחנן הסנדלר דפליגי בלאחר מיתה והוא אם אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם וכן אמרינן בירושלמי לקמן (רפ"ו) (וכה"ג אמרינן בש"ס דילן (ד' נ"ט) באופן אחר דקאמר תחילה דטעמא דר"מ משום דקא סבר אין אדם מוציא דבריו לבטלה וע"כ הוי כאומר יקדשו ידיך לעושיהם ופריך ע"ז וסבר ר"מ אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם והתני' האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר כו' ר"מ אומר מקודשת מההיא אין מהא ליכא למשמע מינה.